הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
כאשר מגיע יתרו אל מחנה ישראל, אומרת התורה "וירא חתן משה את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מבוקר עד ערב [י"ח, י"ד]. יתרו עומד ורואה את משה חתנו יושב מבוקר עד ערב, וכל העם אצלו, ואז הוא פונה אליו ואומר לו שלא טוב הדבר אשר הוא עושה, כשמלשון הפסוק נראה שממה שהפריע ליתרו הוא מה ש"ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב".
רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט מתייחס לענין זה והיה שואל, מדוע משה רבינו לא קבע זמן מיוחד לקבלת קהל, מדוע הוא לא חילק את הזמנים לפסוק שאלות וכיוצא בהן כל ענייני הרבנות.
אלא היה אומר ר' שמואל סלנט דבר נפלא, שיהודי ובפרט מנהיג בישראל צריך ללכת בדרכיו של הקב"ה ולהידבק במידותיו, ודרכו של הקב"ה היא לענות לכל אחד, לכל אדם בכל שעה, בכל עת שפונים אליו כפי שאנו אומרים בברכת המזון: "הזן ומפרנס וכו' בכל יום ובכל שעה". קרוב ה' לכל קוראיו, אין לו זמנים קבועים, אין זמן קבוע לעצות או זמן קבוע לברכות ולתפילות, אלא בכל יום ובכל עת ובכל שעה. בכל זמן שיהודי פונה אל הקב"ה, הקב"ה שומע ומקשיב ועונה. א"כ צריך להידבק במידותיו של הקב"ה, הקב"ה שומע ומקשיב וגם עונה, א"כ צריך להידבק במידותיו.
מסופר על החזון איש ששמע פעם שמישהו ניסה להדביק על דלת ביתו (של החזון איש) לוחות זמנים לקבלת קהל, החזון איש התרעם על כך ואמר "מה שייך זמנים בקבלת קהל? ואם יש פיקוח נפש? ואם יהודי רוצה לשאול שאלה שהיא שאלה של זמן ואולי חייו של מישהו תלויים בזמן הזה?". אין בקבלת קהל שעות וזמנים, תמיד הדלת צריכה להיות פתוחה, להידבק במידותיו של הקב"ה, תמיד להטות אוזן, לתת יד ועצה במאור פנים לכל יהודי שפונה אליך, כפי שהקב"ה נוהג עם הבריות, זן ומפרנס אותנו בכל יום ובכל שעה. ואם אצל הקב"ה מלך מלכי המלכים אין קבלת קהל, על אחת כמה וכמה שכשמישהו פונה אלינו, צריך לקבל אותו ללא קבלת קהל…