הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
"ויקח משה את עצמות יוסף" [י"ג, י"ט]. המדרש רבה [פ"כ, פי"ט] כותב על פסוק זה, "עליו הכתוב אומר [משלי י', ח'] חכם לב יקח מצות שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב ומשה היה עסוק בעצמות יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות".
והנה, אדם לעולם אינו יכול לדעת את החשיבות של עשיית מצוה זו או אחרת, שהרי מלבד זכות המצוה עצמה שבשכרה זכה משה רבנו שהקב"ה עצמו התעסק בקבורתו, במעשה מצוה זה, אף הציל את כל כלל ישראל לאחר הרבה דורות.
והיינו, כתוב בגמרא [סנהדרין צ"א.] שהמצרים התלוננו אצל אלכסנדר מוקדון שהיהודים גנבו להם כסף בבורחם ממצרים (ראה בגמרא את כל המעשה באריכות). ענה להם גביהא בן פסיסא שמכיון שעם ישראל עבדו עבודת פרך מאתיים ועשר שנים, אתם עדיין חייבים לנו עוד כסף.
אולם יש להקשות על תשובת גביהא בן פסיסא, הרי כל תשובתו על לקיחת הכסף והזהב של היהודים תקפה רק לגבי היהודים שעבדו בפועל במצרים, שלא קיבלו תשלום על עבודתם, אבל על שבט לוי שלא עבדו כלל במצרים עדיין קשה מדוע נטלו כלי כסף וכלי זהב?
ויש לתרץ, שעצם זה שהם היו במצרים עם כל גזירות פרעה של "כל הבן הילוד" וכדו', הם גם כן היו בכלל השעבוד אע"פ שלא עבדו בפועל עבודת פרך.
אבל עדיין יש מקום לשאלה על משה רבנו, שכל שנותיו או ישב בבית פרעה או היה במדין, ולא היה כלל תחת גזירת פרעה במצרים, ואיך לקח כסף מהמצרים?
ולפי המדרש הנ"ל מובן, שהרי משה רבנו כלל לא לקח מביזת מצרים ומביזת הים, בגלל שבאותו זמן הוא היה עסוק עם עצמות יוסף. נמצאנו למדים, שעצם זה שמשה רבינו התעסק במצוה של לקיחת עצמות יוסף במקום להתעסק בביזת מצרים והים, זה גרם שמאות שנים אח"כ לא תהיה טענה על עם ישראל.
ומדבר זה עלינו לקחת מוסר גדול בשבילנו, ישנה חשיבות גדולה לעשות כל מצווה, ואפילו מצוה הנראית כמצוה פעוטה, וחוץ מהסיבה שאין אדם יודע לשער את גודלה של כל מצוה, אלא מכיון שאין אדם יודע כמה קיום מצוה זו יכולה להשפיע בעתיד עליו, על יוצאי חלציו או אפילו על כל עם ישראל.