השלבים בקריעת ים סוף

"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חֹמה מימינם ומשמאלם" (פרק יד פס' כט). והנה לעיל (פס' כב) נאמר "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". והעיר הגר"א (הובא בס' פנינים משולחן הגר"א) מדוע השמיע הכתוב פעמיים דבר זה שבני ישראל הלכו בתוך הים והים שימש להם כחומה. עוד העיר, מדוע בפסוק הראשון כתוב "בתוך הים ביבשה" ובפסוק השני להיפך "ביבשה בתוך הים". עוד הקשה, שחז"ל דרשו (ילקוט רמז רלד) על הפסוק השני שכתוב "חמה" חסר ו"ו, לפי שירד סמאל ואמר לה' הרי גם ישראל עבדו עבודה זרה במצרים, ואיך אתה עושה להם ניסים. וכששמע זאת השר של הים נתמלא עליהם חמה וביקש להטביעם. ויש להבין מדוע בפסוק הראשון כתיב "חומה" מלא ורק בפסוק השני נכתב חסר, והלא כבר מתחילה היה לו לים להתמלא חמה על הצלתם של ישראל.

ותירץ הגר"א (וכעין זה ביאר הכלי יקר) שעם ישראל התחלק לכמה כיתות, הצדיקים נכנסו תחילה בתוך הים על אף שלא ראו את היבשה, עד שעשה להם ה' נס ונבקע הים ונעשה ליבשה כמבואר בגמ' (סוטה לז א). ולכן כתוב אצלם שהלכו "בתוך הים ביבשה" (פס' כב). והפחותים המתינו והלכו רק לאחר שנתגלתה היַבשה ולכן כתוב אצלם "ביבשה בתוך הים" (פס' כט). וממילא מבואר מדוע רק בפעם השניה כתוב "והמים להם חמה" חסר, לרמז על חמה וכעס, לפי שאותם שהיו קטני אמונה היו נתונים בדין באותה שעה אם להינצל או להיאבד עם המצרים (שמו"ר כא ז) וכעס הים על הצלתם של אותם הפחותים. אך מתחילה שעברו הצדיקים לא כעס על הצלתם, שהרי בדין הם ניצלים שהאמינו בקב"ה אמונה שלימה (ויעויין שם תירוץ נוסף).

ולפי דבריו נראה ליישב הערה נוספת. דהנה, כאשר ציוה ה' את משה לומר לבני ישראל שיסעו, נאמר (פס' טז) "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" – הוזכר הים קודם ליבשה, ומאידך, בסוף שירת הים נאמר (טו יט) "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" – הוזכרה היבשה לפני הים, וצ"ב מדוע שינה הסדר. ולדברי הגר"א מיושב היטב, דלגבי הציווי של הקב"ה למשה הוזכר הים קודם היבשה, משום שכדי שבנ"י יהיו ראויים להיגאל הם היו זקוקים לזְכות האמונה, שהאמינו במה שנכנסים לתוך הים עוד לפני שהוא נבקע כמבואר בגמ' (סוטה לז א) [ומדוקדק לפי"ז סדר הפסוקים שמתחילה נאמר (פס' טו) "דבר אל בני ישראל ויסעו" ורק לאחמ"כ נאמר (פס' טז) "ואתם הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו" לפי שמתחילה נצטוו ישראל לנסוע לתוך הים קודם שנבקע, ורק לאחמ"כ משה בקע את הים], משא"כ בשירת הים שכל מהותה היא לספר ניסי ה' וחסדו עימהם, כאן הזכירו היבשה קודם הים, לפי שהזכירו רק את עצם הנס שנהיתה יבשה בתוך ים, דאין ענין להזכיר בשירה את המצב שהיה בתחילה שנכנסו לים ורק אחר כך נהפך הוא ליבשה – שזהו שבחם של ישראל שנכנסו תחילה לים ואין זה מִשבחו של הקב"ה.

ונראה לבאר וליישב באופן נוסף, ונקדים עוד דקדוק בפסוקים. הנה בפסוק הראשון כתוב לשון 'ביאה' – "ויבואו בני ישראל בתוך הים וגו'", ואילו בפסוק השני כתוב לשון 'הליכה' "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים וגו'". והביאור בזה, דמסדר הפסוקים משמע, שבזמן שהים חזר למצבו הרגיל וכיסה את רכבי מצרים וסוסיהם, עדיין עַם ישראל המשיכו לילך בתוך הים. דלאחר שאומר הכתוב (פס' כח) וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים וגו'" נאמר (פס' כט) "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". וכן נאמר בשירת הים (טו יט) "כי בא סוס פרעה ברכבו ופרשיו בתוך הים וישב עליהם את מי הים – ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים", היינו שגם אחר שכיסה הים את מצרים עדיין הלכו בנ"י ביבשה בתוך הים. וכן נראה מנוסח הברכה שלאחר קריאת שמע של שחרית "עזרת אבותינו אתה הוא מעולם וגו' וים סוף בקעת וזדים טבעת וידידים העברת וגו'" הרי שגם לאחר שטבעו הזדים [המצרים], היו הידידים [בני ישראל] עוברים בים סוף.

ובכך מתיישבות כל ההערות, דמה שכתבה התורה פעמיים את מהלך בני ישראל בתוך ים סוף, משום שהיו שני שלבים בקריעת הים, דמתחילה כל הים נחלק לשניים והיבשה היתה עוברת בתוך הים מתחילת הים ועד סופו, ומשום כך נאמר והמים להם "חומה" בכתיב מלא כי החומה היתה מליאה ושלימה מקצה הים האחד ועד קצהו השני. והשלב הב' הוא בפסוק השני שגם המצרים היו בתוך הים והים כיסה אותם, וא"כ לא היה כל הים חומה מקצה אל קצה דרק במקום שבנ"י הלכו ביבשה, שם היו המים חומה, ולכך נאמר "חֹמה" בכתיב חסר להורות שהחומה נחסרה, בחלקה במקום שהמצרים היו שם.

ובכך מבואר מדוע בפסוק הראשון כתוב "בתוך הים ביבשה" ובפסוק השני "ביבשה בתוך הים", לפי שהפסוק הראשון מתייחס לשלב הראשון שבנ"י רק נכנסו לים ועל כניסה נופל לשון 'ביאה', וכשנכנסו מבואר בגמ' (סוטה לז א) שבתחילה נכנסו לתוך הים ורק אח"כ כשהגיעו המים עד צוואריהם הים נבקע. ולכך נאמר "ויבואו בתוך הים ביבשה". והפסוק השני עוסק לאחר שכבר היו זמן מה בתוך הים והמצרים כבר הספיקו להיכנס לתוך הים, ואותו חלק בים שהמצרים עברו, כבר חזר והפך לים, ונמצא אפוא שמקום היבשה בים לא היה מצד אל צד אלא באופן חלקי בלבד, לכך נאמר "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" שלא הייתה זו יבשה גמורה, אלא יבשה חלקית בתוך הים.