בקשתם של האחים

לאחר פטירת יעקב חששו השבטים שמא יגמול להם יוסף על כל הרעה שעשו לו, ואמרו לו שאביהם ציוה לומר לו למחול להם וזה לשון הכתוב "ויצוו [האחים על בני בלהה להיות שליחים] אל יוסף לאמר אביך ציוה לפני מותו לאמור; כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמולך, ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך ויבך יוסף בדברם אליו; וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים" (פרק נ פס' טז – יח). ויש לדקדק בפרשה זו כמה דקדוקים. ראשית משביקשו "שא נא פשע אחיך וחטאתם" משמע שהאחים חטאו ליוסף בשני דברים – פשע וחטאת, ויש להבין מהו פשע ומהו חטאת. עוד קשה שפשע הוא חמור מחטאת, ובגמרא (יומא לו ב) אמרו חכמים שראשית יש להתוודות על העבירות הקלות ולאחמ"כ על החמורות [ולפיכך יש לומר בווידוי חטאנו ואח"כ פשענו], ויש להבין מדוע שינו האחים וביקשו תחילה על הפשעים.

עוד יש להבין שמתחילה ביקשו האחים בשם יעקב אביהם שיסלח להם גם על הפשע וגם על החטאת, ומיד לאחר מכן מוסיפים את בקשת עצמם "שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך וגו'", ומדוע השמיטו את בקשת הסליחה. עוד יש לדקדק שבבקשת יעקב נאמר "שא נא פשע" ואילו בבקשת האחים נאמר "ועתה שא נא לפשע" ומדוע הוסיפו למ"ד בבקשה. עוד יש להעיר, שלאחר שראו האחים שיוסף בכה בדברם אליו לפי שנתגלגלו רחמיו עליהם (לקח טוב ועוד) וא"כ האחים היו צריכים להבין שאין כוונתו להרע להם, ומדוע אמרו לאחר מכן (פס' יח) "וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים" ומשמע שעדיין חששו לנקמתו. והרי כבר גילה יוסף שכלל אין כוונתו להרע להם גם בלא שיבקשו ממנו להיות עבדיו.

והנראה לבאר בזה. דהנה במפרשים (לקח טוב ושכל טוב) ביארו את דברי האחים "פשע אחיך וחטאתם" שפשע הוא מה שהשליכוהו לבור וחטא הוא מה שמכרוהו. ונראה ביאור דבריהם, שבהשלכה לבור סיכנו את חייו של יוסף וגם ידוע שהיו שם נחשים ועקרבים, וכיון שסיכנו את גופו נחשב הדבר כפשיעה, שהוא פשע גדול מה שביקשו להמיתו. ואילו מה שמכרוהו לעבד למרות שהוא דבר קשה ומשפיל אך מ"מ לא סיכנו את חייו, לכן נחשב כדבר קל יותר – כחטא. והנה, העונש המגיע על מעשים אלו, אזי על הפשע שסיכנו את חייו בהטלתו לבור מידה כנגד מידה יש ליטול את חייהם, ואילו על כך שמכרוהו לעבד, העונש הוא שהם יהיו עבדים ליוסף. וכיון שכך, אזי אע"פ שבדרך כלל יש לבקש את הבקשה הקטנה קודם הבקשה הגדולה, אך זהו דווקא במקום שאין הבקשות תלויות זה בזה וכגון בבקשת מחילה מהקב"ה שיש לבקש על החטא הקל קודם הכבד, אולם בבקשת המחילה של האחים אין כל טעם לבקש מחילה על העבדות ולהותיר על כנו את עונש המוות – ובעל כרחם צריכים הם לבקש שימחל להם על המוות ורק לאחר מכן אפשר לבקש שיוותר גם על העבדות.

ועתה, לפי דברי האחים שיעקב ביקש מיוסף שיסלח להם, פשוט הדבר שביקש גם על הפשע וגם על החטא. ולפיכך שלחו לו האחים "אביך ציוה לפני מותו לאמור שא נא פשע אחיך וחטאתם". ולמרות שהפשיעה חמורה מן החטא מכל מקום הוצרכו לבקש קודם על הפשע כפי שהתבאר. אולם כשביקשו על עצמם לא ביקשו אלא את הבקשה המוכרחת והוא, שיסלח להם על ה"פשע" ושלא יהרגם. אך לא ביקשו שימחל להם על העבדות, לפי ש'תפסת מרובה לא תפסת' וכמבואר בגמ' (גיטין נו ב) שרבי יוחנן בן זכאי ביקש מקיסר רומי 'תן לי יבנה וחכמיה' ולא ביקש על הצלת כל אנשי ירושלים, שמא לא ישמע לו כלל, ולכך דקדקו האחים לומר לפשע, והוא לשון מיעוט שרק על הפשע ימחל אך לא על החטא, כלומר שיוותר על עונש המוות אך עדיין מוכנים הם לשמש לפניו כעבדים. ולפיכך, אף כשבכה יוסף והראה שהוא מרחם עליהם, חשבו האחים שאמנם אין לו כוונה להרגם לפי שיש לו רחמים עליהם, אולם חשבו שעל ה'חטא' לא ימחל להם ויקח אותם לעבדים, ולכן מיד לאחר מכן אמרו לו "הננו לך לעבדים", אך ענה להם יוסף "[וכי] התחת אלוקים אני" שאין כוונתי להענישכם כלל וכלל, אלא אדרבה "אנכי אכלכל אתכם ואתם טפכם".