החלומות ופתרונם

"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי; ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשול בנו וגו' ויחלום עוד חלום אחר וגו' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" (פרק לז פס' ז-ט). יש לדקדק בפרשה זו כמה דקדוקים. ראשית, מהו שהאריך הכתוב בחלום הראשון "והנה קמה אלומתי וגם ניצבה" ולא נאמר בקיצור "ותסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" כשם שנאמר בחלום השני "והנה השמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לי" ולא נאמר והנה קמתי וגם נצבתי. ואחר החלום הראשון נאמר "ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו", ויש להבין הלא עד עכשיו לא הוזכר כי אם חלום אחד ומדוע נאמר "חלומותיו" לשון רבים [יעויין במפרשים (דעת זקנים אוה"ח ועוד) מה שכתבו בזה]. עוד שינוי מצינו בין החלומות, שבחלום השני הוזכר שהשמש והירח משתחווים ליוסף, והיינו יעקב ורחל [או בלהה (רש"י פס' י)], אולם בחלום הראשון הוזכרו רק אלומות בסתם, בלא התייחסות להורים.

עוד יש לדקדק, דבחלום הראשון כתוב שהאלומות של האחים משתחוות לאלומתו של יוסף ולא כתוב שהם משתחווים ליוסף עצמו, משא"כ בחלום השני שכתוב "והנה השמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לי" – ומשמע שמשתחווים ליוסף עצמו, ויש להתבונן מה שינוי פרט זה בא להביע. עוד יש להעיר, דאחר החלום השני שאל יעקב את יוסף "הבוא נבוא אני ואמך וגו' להשתחוות לך ארצה", ויש להבין מהו שאמר יעקב "הבוא נבוא", וכי היכן נאמר בחלום שיעקב ורחל צריכים לבוא אל יוסף בשביל קיום החלום, והיה לו לומר "הנשתחווה לך אני ואמך ארצה" בלא להזכיר הגעתם.

והנראה לבאר בזה, דהנה אחר החלום הראשון אמרו האחים ליוסף "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו", וביארו המפרשים (אבן עזרא; רמב"ן; והרחיב בכך הגר"א בפי' למשלי כז כז) שהחילוק בין מלוכה לממשלה, שמלך הוא המולך ברצון העם. כלומר, שמקבלים אותו עליהם ברצון למלך. ומושל, הוא הרודה בחזקה על העם מבלי לשאול את פיהם. וכיון שכך, צריך לומר שהאחים ראו את שני העניינים האלו – מלכות וממשלה בתוך החלום הראשון, וביאר בכך הגר"א (שם) שמה שיוסף סיפר להם "הנה קמה אלומתי וגם נצבה" זהו מעשה הממשלה של יוסף שקם מעצמו ולכן מוזכר פעולת האלומה של יוסף, ומה שממשיך לאחר מכן "והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" זהו ענין המלוכה של יוסף שהאחים יקבלו מרצון את מלכותו עליהם, ולכן מוזכרת פעולת האלומות של האחים. ומדוקדק לפי"ז מה שאמרה התורה פעמיים תיבת "והנה", "והנה קמה אלומתי וגו' והנה תסובנה אלומותיכם" [יעויין ברבינו בחיי ואור החיים], דכתב הרשב"ם (בראשית כה כד) שתיבת 'והנה' משמעה דבר חדש, ונמצא שהיו שני חידושים בחלום, הראשון עניין הממשלה, והשני עניין המלוכה.

ואכן, שני העניינים הללו נתקיימו בשני זמנים נפרדים, דבתחילה באו האחים לפני יוסף לשבור אוכל לביתם, ועדיין לא נתגלה אליהם יוסף והשתעבד בהם. וכמבואר בתורה (מב ו) "ויוסף הוא השליט על הארץ וגו' ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה" והכל נכתב בפסוק אחד, להורות שההשתחוויה של האחים נבעה מחמת שיוסף הוא השליט ולא מרצון עשו כן האחים, אלא מחוסר ברירה. ובכך נתקיים החלק הראשון של החלום "הנה קמה אלומתי וגם נצבה" שיוסף משל ושלט על האחים. ולבסוף לאחר שיוסף התגלה אליהם שהוא אחיהם וראו בחוש את התגשמות החלום והבינו שהכל היה מאת ה', כאן קיבלו מלכותו מרצון. וכמפורש בתורה (נ יח) "וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים", וכאן נתקיים החלק השני של החלום "והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחון לאלומתי" – ענין קבלת מלכות יוסף מדעתם של האחים. ובכך מתיישב מה שאמרו לו האחים אחר החלום הראשון "ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו" לשון רבים, לפי שבחלום היו שני חלקים נפרדים שנתקיימו בשני זמנים שונים, ונחשב הדבר כב' חלומות.

והוסיף יוסף חלום שני, על השמש והירח וי"א כוכבים שמשתחווים לו עצמו, ולא לכוכב שלו [כפי שבחלום הראשון השתחוו האחים לאלומותו], לפי שהחלום הראשון עסק בהשתחוויות האחים שבין כה וכה באו למצרים בעבור האוכל ולא בעבור יוסף, אלא שלאחר שבאו נאצלו להשתחוות לו. ודבר זה נרמז בכך שכולם היו בשדה כאלומות, אלא שכל האלומות השתחוו לאלומה אחת, ולפיכך לא הוזכרו יעקב ובלהה בחלום הראשון שהרי לא באו עם האחים לשבור אוכל, משא"כ החלום השני עוסק בירידה של יעקב למצרים שהשתחווה ליוסף כמבואר בתורה (מז לא) "וישתחו ישראל על ראש המיטה", ודבר זה נרמז בכך שהשמש והירח שרחוקים הם מהאדם באים להשתחוות לו, וכך היה שכל ירידתו של יעקב למצרים הייתה לכבוד יוסף [שהרי יוסף שלח לו עשרה חמורים מלאים בכל טוב מצרים ועשר אתונות נושאות בר ולחם, כך שלא הוצרך לירד בעבור אוכל], ולפיכך תמה יעקב "הבוא נבוא אני ואמך וגו'" וכי נבוא ממרחק לכבודך להשתחוות לפניך. ונמצא אפוא שחלומותיו של יוסף נתקיימו בדקדוק רב.