גדולתו של יעקב לא רק בתורה

כאשר יצחק מגלה לתדהמתו שאת הברכה הראשונה שהוא בירך, וכידוע הייתה אמור להגיע לעשו, לא הגיעה אליו אלא ליעקב, אומר יצחק לעשו שהוא לא מתחרט על מה שבירך את יעקב ו"גם ברוך יהיה".

אומר על כך בעל חידושי הרי"ם דבר נפלא: יצחק אבינו אוהב את עשו יותר מאשר את יעקב, וכפי שמעידה התורה "ויאהב יצחק את עשו", כיון שהיה סבור שאין חידוש בכך שיעקב אבינו שומר תורה ומצוות, שהרי הוא איש תם ויושב אוהלים, ומבוקר ועד ערב הוא היה חובש את ספסלי בית המדרש ויושב ולומד, ומה הפלא בכך שהוא מקפיד על מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, הרי הוא בן תורה ובוודאי שמדקדק במצוות. החידוש הגדול יותר זה ההתנהגות המופתית של עשו, שהרי הוא בעצם איש שדה, שכל היום עסוק במלאכתו ונמצא בהבלי העולם הזה, ובכל זאת זהיר במצוות קלות כבחמורות, עד כדי כך שעשו שואל את יצחק כיצד מעשרים את המלח, הרי זה דבר נדיר לראות אדם שכל כולו נמצא סביב העולם הזה ועדיין מקפיד על מצוות כמו שצריך, לכן יצחק אהב את עשו.

אך אומר בעל החידושי הרי"ם, כששמע יצחק אבינו מבנו עשו שיעקב הקדימו, וברוב חכמתו ופיקחותו לקח ממנו את הברכות, או אז נוכח יצחק אבינו לדעת שבנו הצעיר אינו 'בטלן', ובשעת הצורך הוא יודע היטב כיצד להסתדר בחיים ולקבל את המגיע לו. אמנם למי שמתבונן עליו, הוא נראה כתמים שאפשר להערים עליו ולהתחכם כנגדו, אך למעשה יעקב הוא זריז וממולח, וגם בהוויות העולם הזה הוא מגלה חוש התמצאות לא פחות מעשו, משום כך קורא יצחק אבינו מעומק הלב "גם ברוך יהיה" – אם יעקב אבינו הוא בעל סגולות חשובות כאלו, הוא יושב ולומד כל היום בבית המדרש, אך כשצריכים הוא יודע להיות גם ממולח, ראוי והגון הוא לזכות בברכות שהענקתי לו.

זוהי באמת גדלות אמיתית לדעת לשלב, כמו שאומרים חכמי התורה "עם עקש תתעקש" – צריך להנהיג כל אחד מעם ישראל ע"פ דרכו, וכפי שרואים בהמשך הפרשיות שיעקב אבינו בעצמו אומר לרחל שהוא אח של לבן ברמאות, והכוונה בזה היא שאפילו שיעקב הוא איש תם ויושב אוהלים, אך כשצריך להתחכם ולהתפלפל, יעקב יודע איך לעשות את זה, ולכן יצחק אבינו אומר "גם ברוך יהיה".