הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
מתחילים אנו מחדש את התורה, ובעצם לאחר תקופת החגים, עכשיו מתחילה השנה החדשה, וצריך לדעת, שלכל "התחלה" ישנה משמעות מיוחדת. וכמו שאדם הזורע זרע או גרעין באדמה, אין כוונתו רק לעץ או לשיח היחיד שיצמח כתוצאה מזריעה זו, אלא כוונתו שעל העץ שיצמח יהיו פירות, ומגרעיניהם יטעו עוד עצים, ועוד ועוד. כלומר, שבזרע אחד טמונים כוחות עד אין סוף. כך גם הדבר בכל התחלה, בכחה של התחלה להעמיד את הדבר לאורך זמן, ולהרבותו לאין שיעור.
וכבר כתב ר' צדוק הכהן מלובלין, "וקבלתי שבמקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה, שם הוא שורש הענין. וכן שורש הקדושה שישנו בעולם הוא קדושת יום השבת שהיא קדושה קביעא וקיימא, שקבע השם יתברך בעולמו זמן מיוחד לברכה וקדושה שבירכו וקידשו". ובמקום אחר כתב, "והנה כל דבר במקום שהוא נזכר בו בתורה בראשונה, שם הוא כל כח אותו דבר. וכמדומה שכך קבלתי ג"כ, והוא דבר ברור".
ומבואר, שאם ירצה אדם לדעת על עניין מסוים, מהו הדבר? מהם האפשרויות והגורמים לדבר? צריך הוא להתבונן היכן מופיע דבר זה בפעם הראשונה בתורה. שהרי זהו השורש, שממנו הסתעף הדבר.
וכגון, הפעם הראשונה שמופיע בתנ"ך המושג "קודש", הוא בשבת. וכמו שנאמר בפרשתינו, "ויברך אלוקים את היום השביעי ויקדש אותו". והיינו, ששורש הקדושה בעולם, היא שבת. ולכן מובא בראשית חכמה, "ומטעם זה הרשב"י ע"ה, שהיה מתקדש בימי החול בכל קדושת יום שבת, היו קוראים אותו חבריו שבת וכו' רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שתא, דכתיב שבת לה' קדש לה'. מה שבת לה' קדש, אף רבי שמעון שבת לה' קדש".
ומבואר, ששורש הדבר ומהותו, נמצא בתחילת ויצירת הדבר, או בפעם הראשונה שמופיע בתורה.
וזה הדבר שצריך לעמוד לנגד עינינו בתחילת זמן חורף – בכל מתכונת שתהיה, שכל המשך החורף תלוי בהתחלתו, שאם ההתחלה תהיה מוצלחת, גם ההמשך יהיה מוצלח, ועל כן החכם עיניו בראשו, ויתחיל לתכנן כיצד הוא רוצה שהחורף הבעל"ט ייראה, ועל פי זה יכלכל דרכיו בחכמה ויזכה לחורף בריא בגשמיות וברוחניות.