בס"ד

הכנס

י״ט באייר תשפ״ה (17.5.25)
יהודי
  • דף הבית
  • פורומים
  • פעילויות בהליכות חיים
  • מניינים ברחובות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • פורומים
  • פעילויות בהליכות חיים
  • מניינים ברחובות
  • צור קשר
יהודי
  • דף הבית
  • פורומים
  • פעילויות בהליכות חיים
  • מניינים ברחובות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • פורומים
  • פעילויות בהליכות חיים
  • מניינים ברחובות
  • צור קשר
תפילתן של עוברי דרכים
ראשי » יהדות » ווארטים » מאיר עיניים » תפילתן של עוברי דרכים

תפילתן של עוברי דרכים

הרב מאיר אסטריק י״ד בכסלו תשפ״א (30.11.20) 18:35

הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה

בגמ' (יומא נג ב) מתוארת תפילתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים, שלאחר שהיה נכנס לפני ולפנים לקדש הקדשים ויוצא לאולם, היה מתפלל תפילה קצרה כדי שהעם לא יחשוש שמא מת, ויוצא לעזרה. ובתוך תפילתו אמר "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שאם היתה שנה זו שחונה תהא גשומה וגו' ואל יכנס לפניך תפילת עוברי דרכים [המבקשים שלא ירדו גשמים שלא ישתבשו הדרכים בבוץ]". וידוע להקשות, שהלא אין אנו עוסקים דווקא בשנה שיש בה שפע של גשם, אלא בכל שנה ושנה הכהן היה מתפלל את אותה התפילה ואף בשנה שחוּנה שעם ישראל זקוק ביותר לגשם, וכל עם ישראל כלו מתפלל לירידת גשמים, בכל זאת חוששים אנו לתפילתם של אותם עוברי דרכים, עד שזקוקים אנו לתפילתו של הכהן גדול שהקב"ה לא יקבל את תפילתם.

ומבארים בזה עפ"י היסוד של הנפש החיים (שער ג פרק יב) שכאשר אדם בשעת תפילתו יודע שאין עוד שום כוח בעולם מלבד הקב"ה, ומלבדו אין מי שיושיענו, מובטח הוא שתפילתו תתקבל. ומעתה מבואר היטב, שעַם ישראל המתפלל לגשם, אינו מרגיש בתפילתו שללא הגשם המסוים הזה אפסה כל תקווה, שהרי יכול לבוא גשם בזמן אחר או שמא תבוא הפרנסה ממקום אחר, משא"כ אותם עוברי דרכים המבוססים בבוץ ובגשם, חשים בידיעה ברורה שרק הקב"ה יכול להפסיק מעליהם את הצער הזה, לפיכך יש חשש שתפילתם תגבר על תפילת העם והגשמים יפסקו, ולכך צריך את תפילת הכהן הגדול שתפילתם לא תיענה.

ועל זה הדרך מפרש ה"אמת ליעקב" את הפסוק שבפרשתינו "ואפס עצור ועזוב", דמבואר בגמ' (סנהדרין צז א) שמפסוק זה למדים שאין בן דוד בא עד שיתייאשו מהגאולה וכביכול אין סומך ועוזר. ומאמר זה טעון ביאור, האם תנאי הוא בגאולה שחלילה ישתכח אחד מי"ג עיקרי האמונה שבכל זמן עלינו לקוות לגאולה. וביאר בזה, שכל זמן שכלל ישראל מצפה לגאולה שתבוא באופן טבעי, והיינו שירחמו עלינו אומות העולם ויתנו לנו מקום לבנות לנו מולדת וכדומה, ודאי לא תבואה הגאולה, כי "חסד לאומים חטאת" (משלי יד לד). ובאמת שנואים אנחנו מכל יושבי תבל. ורק אם נתייאש לגמרי מתקוות כאלו, ונבין כי אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, אז יבוא בן דוד ויגאלנו גאולה אמיתית.

וזה גם הטעם שכשאמר הקב"ה למשה לדרוש מפרעה שיוציא את בנ"י ממצרים, מיד הכביד פרעה את עולו עליהם, עד כי לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. לפי שרצה הקב"ה שיבינו בני ישראל כי לא פרעה הוא המשחררם, וכאילו בטובו וחסדו תלוי הדבר. אלא אדרבה, לאחר שראו שמשה ביקש מפרעה לשחררם והוא סירב באמרו "מי ה' אשר אשמע בקולו" (שמות ה ב), מיד התייאשו בנ"י מלצפות שתבוא הישועה באופן טבעי, ושוב לא תלו תקוותם בפרעה, ולכן מיד אחר כך באה הגאולה.

ובכך יבואר מה שמסופר בגמ' (כתובות סב ב) על בנו של רבי שהלך ללמוד תורה י"ב שנה, ועד שחזר נהייתה אשתו עקרה. וכשסיפר הדבר לפני אביו – שאל רבי היאך נעשה, אם יגרשנה, יאמרו האנשים ענִיה זו לשווא חכתה, ואם ישא אישה אחרת, יאמרו זו אשתו וזו פלגשו. ביקש רחמים עליה והתרפאה. וקשה, מדוע לא התפלל רבי מיד לרפואתה, אלא חשב קודם על כל מיני פתרונות אחרים – גט, או לקחת אישה אחרת. אלא, שרצה רבי שתפילתו תהיה בתְּלות מוחלטת בקב"ה, ואילו היה פתרון טבעי לצרה הרי שישנה מחשבה בלב שאף בלא התפילה אפשר למצוא פתרון לקושי, וחסר בכוח התפילה. ולפיכך השריש רבי שאין שום עצה מלבד תפילה, וממילא גרם שתפילתו תהיה באופן מושלם.

וכעניין זה כתב הרשב"א בחידושי אגדות על המבואר בגמ' (ברכות י א) שצריך לעמוד בתפילת שמונה עשרה עם שתי רגלים צמודות, דהוא משום שצריך להרגיש שבלי הקב"ה איני יכול לזוז, ומתוך רגש זה צריך להתפלל. ולכן מצמיד רגליו, להראות כאילו הוא כפות ברגליו ולא יכול לזוז.

ובכך מבארים דברי הגמ' (מגילה טו ב) האומרת שאחד מהטעמים שאסתר הזמינה את המן למשתה, שלא יאמרו אחות לנו בבית המלך. ואין הביאור בזה שחשבה שיפסיקו להתפלל, ויסמכו עליה. אלא ברור שימשיכו להתפלל, אולם אם חושבים שיש משהו שאפשר לסמוך עליו חוץ מהתפילה, זו כבר לא אותו עומק של תפילה, רק כאשר מבינים, דרק הקב"ה הוא שיכול להושיע, אזי התפילה באה מתוך תלות מוחלטת בקב"ה, ומובטחת היא שתיענה.

מאיר אסטריק מאיר עיניים פרשת האזינו רב מאיר אסטריק
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר

קישורים לתוכן יהודי

  • אתר רציו
  • קול הלשון
  • ארגון ערכים
  • אמונה – ישיבת אשרי האיש
  • הידברות
  • ישיבת נתיבות עולם
אודות אתר

תוכן יהודי כשר למהדרין – מאמרים, פרשת שבוע, השקפה, יהדות, היסטוריה יהודית ועוד

כל הזכויות שמורות לאתר
נבנה ע"י Alefbt | קרדיט תמונות Pixabay
אתר זה משתמש בקובצי cookie כדי לשפר את החוויה שלך. אנו מניחים שאתה בסדר עם זה, אבל אתה יכול לבטל את הצטרפותך אם אתה רוצה.מאשר קרא עוד
מדיניות הפרטיות

Privacy Overview

This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary
Always Enabled
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Non-necessary
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
SAVE & ACCEPT
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס