אבידת נפש

בפרשתינו מובאות שבעים ושניים מצוות, עשרים ושבע מצוות עשה, וארבעים ושבע מצוות לא תעשה, רוב המצוות שבפרשה עוסקות בתחום שבין אדם לחברו. לא בכדי קוראים אנו את הפרשה הזו דווקא בחודש אלול, מצוות שצריכים להדגיש ולייחס חשיבות יתר לרגישות של הזולת.

בין המצוות שהפרשה עוסקת בהם זה "לא תראה את שור אחיך או את שיו נידחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך" [כ"ב, א']. התורה מצווה את האדם – אם אתה רואה את אבידת חברך ברחוב, שור או שה או כל דבר אבידה, יהיה אשר יהיה, לא תראה ותתעלם – אל תעשה את עצמך כאילו שאינך רואה, אלא להיפך, התגייס, תתרומם והשב תשיבם לאחיך. מצוות השבת אבדה היא לא להתעלם, אלא לפתוח עיניים. עם רצון טוב והרבה עשייה לעזור ולהשיב את האבידה לאדם שאבדה ממנו האבידה.

מעיר על כך השל"ה הקדוש ואומר, שאם כשהאבידה היא ממונית, הזהירה התורה כל כך לא תוכל להתעלם, באבידת הנפש על אחת כמה וכמה. אומר השל"ה הקדוש, אמור מעתה, לא תראה אחים נדחים שסרו מדרך התורה והיראה והתעלמת מהם – לעולם אל תאמר מה לי ולאותם אנשים שירדו מדרך הישר, לעולם אל תתעלם מאותם יהודים, מאותם נערים, מאותם אנשים שסרו מדרך התורה ומדרך היראה, אלא השב תשיבם – חובה עליך לעורר ולקרב אחים תועים ולהשיב אותם בתשובה שלמה. חובה עלינו אם נראה את אחינו תועה, מצווה גדולה וחשובה עד למאוד היא להשיב אותו אל אביו שבשמים, להחזיר אותו לדרך הישר, לעודד את רוחו, לנחמו, לחזקו ולעודדו, ואפילו ניתן לומר שיש על כך לא תעשה, לא תוכל להתעלם. אל תאמר מה לי ולתיקון העולם, מה לי לעודד מסכנים נדכאים ואנשים עצובים, מה לי ולנסות לתקן אנשים שתעו מן הדרך, אלא השב תשיבם, תנחם אותם, תגבה אותם, עזור להם לחזור לדרך הישר.

וכשאדם יקבל זאת על עצמו – לדאוג לאנשים שתועים מדרך הישר – לקראת ראש השנה, ללא ספק דבר זה יגרום נחת רוח להקדוש ברוך הוא, שיש אדם שדואג ואיכפת לו מבניו, ולאו דווקא מבניו המוכשרים והמוצלחים, וכך יזכה שיקויים בו הבטחת הקב"ה "אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך", וגם הקדוש ברוך ידאג לו וע"י זה ייכתב וייחתם לשנה טובה ומבורכת.