הרב אליהו פורטנויהתורה מרבה לדבר בפרשתינו על מצוות הצדקה. כתוב בפסוק "כי יהיה בך אביון וכו' פתח תפתח את ידך לו וכו' נתון תתן לו" [ט"ו, ז'-י']. אומר הבעל הטורים שבפרשה אנו מוצאים שלוש פעמים כפל לשון במצוות הצדקה: א'. "פתח תפתח את ידך לו", ב'. נתון תתן לו", ג'. "הענק תעניק לו". ושואלים על כך המפרשים, מפני מה התורה כפלה את הלשון במצוות הצדקה והנתינה.
ומתרצים, שהתורה באה ללמד שאין שיעור לנתינת הצדקה, העזרה והחסד. אין גבול ואין שיעור לנתינה, לתמיכה ועזרה לזולת, ואין להסתפק בהענקה אחת, אלא לחזור, לכפול ואפילו לשלש כמה שיותר.
אך יש נקודה נוספת שניתן לגלות בפרשה: כתוב בפסוק "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", יש כאן ציווי שפירושים רבים נאמרו עליו, ונביא ב' פירושים מתוכם: פירוש א' – מצוות צדקה נאמרת גם כשהאדם במצב טוב, שמח ועליז. דרכו של עולם היא שכאשר אדם שרוי בצער או בצרה כלשהי, ידו נפתחת לתת צדקה, ועל כך אומרת התורה "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו" – אל תחכה רק לשעה שרע לך בכדי שתפתח את ידך, אלא "נתון תתן לו ולא ירע לבבך" – תתן צדקה בשעה שלא רע לך, ואז אולי לא תגיע למצב שרע לך ורק אז תתן.
פירוש ב' – דרכו של עולם, שכשאדם מכניס את ידו להוציא פרוטה לצדקה, הוא מתלונן על המצב של עסקיו שלא קל לו, אך מוסיף ואומר שבכל זאת הוא יתן צדקה. על כך אומרת התורה "נתון תתן לו ואל ירע לבבך בתתך לו" – כשאתה נותן את הצדקה, על תתחיל לדבר דברים רעים ולספר על כל הצרות והקשיים בפרנסה, אלא כאשר נותנים צדקה צריך לתת את זה בשמחה ומכל הלב.
ודברים אלו לא מדברים רק על עזרה ממונית לאחר, אלא גם בעזרה נפשית כמו עצה טובה או תמיכה לאדם שמצב רוח לא טוב, שצריך לעזור לו בשמחה, וכמובן על עזרה רוחנית כמו בלימוד התורה, שאל יחשוב אדם שאם חבירו זקוק לעזרה בלימוד והוא ישקיע איתו זמן לכך, זה יגרום לו להפסד ברוחניות שלו, אלא להיפך, ככל שיעזור ויקדיש מזמנו לשני בשמחה, כך יעזרו לו משמים וישפיעו עליו שפע רוחני.