ערכים מתנגשים

טרם נפתח במאמר, יש להבהיר בקול רם – אנחנו מתנגדים לכל הפרה של הנחיות משרד הבריאות שנועדו לשמור על בריאותינו. כמה יפה היה לראות את הדאגה של התקשורת החילונית לחייהם של החרדים בישראל. מדהים היה לראות כיצד פתאום בתקשורת החילונית, זו שמעצימה את ההפגנות ההמוניות נגד רה"מ בבלפור, איך היא פתאום מודאגת מחתונה של 3000 יהודים חרדיים, שחס ושלום לא ידבקו.

המסקנה היא ברורה – אם אנחנו משלהבים את ההמונים לצאת דבוקים זה לזה וללא מסיכות אל הרחוב בשם חופש הביטוי, ומצד שני אנחנו זועקים חמס על החרדים לדבר השם בחסידות בעזלא ששמחים בשמחת חתן וכלה של נכדו של האדמו"ר וחרדים שמא יסייעו להפצת הקורונה – הרי בפשטות אנחנו חסים על חייהם של החרדים הרבה יותר מאשר על אלה של החילונים. לא?

אחד ממובילי ההפגנות בירושלים, אלה שפוגעות באיכות החיים של הדיירים סביב בית ראש הממשלה בשבועות האחרונים, אמר באופן ברור ובלתי מתפשר: ההפגנה היא ערך נעלה בחברה הדמוקרטית ואסור לעצור אותה. גם בתקופת הקורונה, ערך ההפגנה וחופש הביטוי הוא חשוב מאין כמוהו.

ואכן צודק אותו דובר, לשיטתו, כל עוד כמובן ההפגנות האלה הן "מהצד הנכון" של המפה הפוליטית, כי לא ראינו אותו ואת חבריו המושחתים מגינים בגופם על חופש ההפגנה של אנשי הימין בתקופת ההתנתקות, או בזמן הסכמי אוסלו, אפילו לא כאשר החרדים הירושלמים, אלו שאנחנו לא מסכימים עם דרכם, חסמו את הדרכים בהפגנתיות. או אז, לא היה מקום לפלפול מגלגל עיניים של חופש ההפגנה וכו'.

והנה, כמה התקשורת דואגת מאירוע גדול ומרשים של חתונת הנכד של האדמו"ר מבעלזא. גם כאן כונסו, שלא באישור, ונגד הוראות משרד הבריאות (בדיוק כמו בהפגנות). נכון שההפגנות הן בשטח פתוח, ונכון שהחתונה הייתה בחלקה (הקטן) במקום סגור. אבל חוקרים הבהירו כבר שאין הבדל בין צפיפות במקום סגור לצפיפות במקום פתוח. ההדבקה נעשית כמעט באותה הקלות.

אלא שכמובן לא דאגה לציבור הכללי או החרדי היא זו שבמעייניהם של העיתונאים שלא הפסיקו לתקוף את האירוע הגדול בחסידות.

מדובר בשני ערכים שמתנגשים זה בזה, כמו ערכים רבים נוספים. ערך חופש הביטוי וחופש ההפגנה מחד וערך השמחה היהודית, שמחת חתן וכלה – מנגד.

יש להבהיר כי איננו תומכים באירוע שאירע בחסידות, אבל לא דנים כעת אם נכון היה לעשות זאת או לא.

ערכים רבים מתנגשים בין הציבור הכללי, שמיוצג כמובן בעיתונות הכללית, לבין הציבור החרדי והדתי. אנחנו מאמינים בערך המשפחה, ערך קיום המצוות וערך השמחה. הם מאמינים בערכים של חופש, שוויון (מדומה) וביטוי.

זה לא אומר שאנחנו לא מאמינים בערכים שהם מאמינים בהם, ואין זה אומר שהם לא מאמינים בערכים שאנחנו מאמינים בהם – אלא בסדר העדיפויות של הערכים. כשאנחנו שמים ערך מסוים במקום הראשון, אצלם ייתכן שאותו הערך יהיה במקום נמוך יותר, ולהפך.

זאת ועוד, השיח בין החברה החילונית לחברה החרדית הוא שיח שונה. המושגים שלנו הם אולי אותם מושגים – אבל הם שונים לחלוטין. קחו למשל את המושג "משפחה" וראו כיצד הציבור החילוני, באופן כוללני כמובן, חווה אותו, לעומת הציבור החרדי, באופן כוללני כמובן, חוות אותו. בשבילנו לכבד את הורינו הוא ערך מרכזי. גם בחברה החילונית הוא ערך מרכזי, אבל השוני הוא בהסתכלות שלנו – בעוד ההסתכלות שלנו היא כחלק מאוסף המצוות המובחר של העם היהודי, ההסתכלות של החברה החילונית לגבי כך היא הסתכלות של חברה נורמטיבית המכבדת את ההורים.

לכן, אל תתרשמו מהאהבה שמפגינים פעמים רבות חלקים בחברה החילונית כלפינו. זה נעשה בעיקר כיוון שהנשמה יודעת, עמוק בפנים, שמעשה האדם בלי שהוא מגובה במהות המצווה – הוא מעשה בעלמא. ערך שיכול היום להיות חשוב ומחר להיות רדוף. לעומת זאת, הערכים היהודיים הם ערכים נצחיים, שלא יהפכו מאהבה לשנאה, מקיום לרדיפה.