הרב אליהו פורטנויעומדים אנו שבוע פחות משבוע אחרי שבועות – יום קבלת התורה, ויש לימוד גדול מאד שעלינו ללמוד מפרשת השבוע.
על הפסוק "ויהי בנסוע הארון" [י', ל"ה] כותב רש"י שמקומו של הפסוק הוא לא כאן, אך הוא הובא כאן כדי להפסיק בין שני פורענויות, כמבואר בגמרא בשבת [קט"ז.], שהפורענות הראשונה היא "ויסעו מהר ה'" שסרו מאחרי ה', והפורענות השניה היא "ויהי העם כמתאוננים".
הרמב"ן מביא מהמדרש אגדה הסבר על הפורענות הראשונה "ויסעו מהר ה' – שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר", והיינו שבני ישראל רצו ללכת כמה שיותר מַהֵר מֵהַר סיני, וכלשון הרמב"ן "אמרו, שמא ירבה ויתן לנו מצות", וזה הדימוי לתינוק הבורח מבית ספר כיון שהוא לא רוצה ללמוד עוד.
ומדבר זה עלינו להיזהר ביותר בימים אלו, לאחר ההתעלות שכל אדם הרגיש ביום מתן תורה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להתחזק ולהמשיך להתמיד בלימוד התורה, שלא נהיה חלילה במצב של תינוק הבורח מבית הספר.
ובמיוחד שעד חג השבועות עברו עלינו ימים לא קלים, כשחודשיים היינו צריכים לצאת מבתי הכנסת ומבתי המדרשות, ועכשיו כשברוך ה' יכולים אנו לשבת בבית ה', ננצל זאת עד תום ונתחזק בלימוד התורה הקדושה.
וכנגד דבר זה שמצינו בפרשה שבני ישראל סרו מאחרי ה' – וזהו הנקרא פורענות ראשונה – שברחו מהר סיני, עלינו לתקן, וגם כשעלינו לצאת מבית הכנסת או מבית המדרש, נזכור את דברי הגמרא במסכת ברכות [ו':] "אמר רבי חלבו אמר רב הונא, היוצא מבית הכנסת, אל יפסיע פסיעה גסה", ופירש"י "אל יפסיע פסיעה גסה – לפי שמראה בעצמו שעיכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי". וכך נפסק בשו"ע [סימן צ' סעיף י"ב].