הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
"בהעלותך את הנרות" – "נר מצוה ותורה אור" והמחנך המבקש להחידרם בלב תלמידיו חייב לעמוד "אל מול פני המנורה" והכוונה : פירש רבינו החזקוני זצ"ל : "בשעת הדלקתם תעמוד אתה כנגד פני המנורה ותדליק ואז "יאירו שבעת הנרות" . ואכן "ויעש כן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה" לא עמד מן הצד, אלא מולם, פנים מול פנים. רק כך אפשר לחנך.
שיעורי הבית מקנים ידע, השינון עוזר לזיכרון. אבל החינוך, הוא רק פנים בפנים, עין בעין, לב אל לב.
נקוטות היום שיטות לימוד הקרויות "מתקדמות": ספרי לימוד מעוצבים, צבעוניים, מאוירים, משובבי עין. עזרים קוליים וחזותיים, שקפים ומצגות, אמצעי השמה לרוב. וכשמעם כן הם, "עזרים". אבל עיקר החינוך מוטל על כתפי המחנך אישית. בדמותו, באישיותו, בסמכותו. בדוגמה האישית שהוא נותן ובתשומת הלב שהוא מעניק. אין תחליף ליחס האישי: "אל מול פני המנורה".
רק כך מעלים את האור, עד שתהא שלהבת עולה מאליה : שהחינוך אכן יחדור ללבבות, יופנם ויושרש. יגבש את אישיותו של החניך, יעדן את מידותיו וישפר את התנהגותו, עד שיהיה למופת. נחת להוריו, תפארת המשפחה. למקור אישי ולגאווה!
ועיקר החינוך הוא בבית. אז נכון שאווירת הבית מחנכת, אבל בבתים כה רבים נפקד עניין "אל מול פני המנורה". ההורים טרודים כ"כ, והילדים עסוקים בשלהם. מתי הם נפגשים, לשעה של שיחה, של התעניינות והקדשת תשומת לב מלאה. לשעת איכות מאחדת לבבות, כובשת ומלכדת??
ואם יאמר אדם אין לי כח וזמן?? נאמר לו את הפרוש לדברי משה רבינו בפס' "האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנוכי ילידתיהו– שמכאן לומדים שאילו היה הרה וילד אותם , היה לו בשר לכולם, כי הבנים סומכים על אביהם, הורם מולידם ובוטחים בו, על כן יש לו כל הנצרך להם, אבל אלו אינם בוטחים בי ומניין לי בשר לתת להם.
רואים את כח ההורים שאם ה' נתן להם את הבנים יש בכוחם לחנכם, לזונם ולכלכלם.
**
"בהעלותך את הנרות"- מדוע נאמר בהעלותך ולא בהדליקך ? אומר רש"י
פירוש א'- שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה – ולדרכנו זה דרך החינוך שהחינוך אכן יחדור ללבבות , יופנם ויושרש .יגבש את אישיותו של החניך שגם מתי שההורים-המחנכים לא לידו יתנהג כדרך שחינכנו אותו . אין די בכך שהפתיל דולק כל עוד המצת ביד ה"כהן" וכשיסלק ידיו – יכבה. צריך "שהשלהבת עולה מאליה…"
פירוש ב'- מכאן שמעלה (מדרגות) היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומיטיב את הנרות. ומאוד מעניין הרי כל גובהה של המנורה הוא י"ח טפחים – מטר וחצי בסך הכל ומדוע צריך מדרגות ועוד 3?? לדרכינו ההסבר שעל המחנך להיות מורם מעם, על המורה-הרב להיות איש רם מעלה. הרוצה להעלות את האור באחרים, חייב להתעלות,"לעמוד על מדרגה גבוהה".
(ונוסיף שאז גם יקיים את ההמשך "אל מול פני המנורה" – שעיקר החינוך זה פנים מול פנים – יחס אישי עין בעין ,לב אל לב)
אך אם נעיין נראה דבר נפלא רש"י מדגיש שהמדרגות לא נדרשו להעלאת האור אלא "להטבת הנרות" דהיינו לניקוי הבזיכים מהפסולת. שאומנם אפשר לנקות גם מהקרקע אבל יתכן שיוותר איזו פינה שלא נקיה לחלוטין…יעלם מהעין קורטוב של פיח…פירור פחם…ואז כבר לא יעזור השמן זית זך ולא יועילו הפתילות המשובחות… האור יתעמעם והשלהבת תרצד!!!! רק עם הכהן יעלה 3 מדרגות… וירכון על הבזיכים, רק אז יוכל לנקות וקרצף ורק אז יבטיח את זוך השמן וקיום האור!!
ידע כל מחנך לא די בחינוך הטוב ביותר, בתכנים הכי טובים וכו' כל זה עלול לדהות ואף לכבות- אם הבזיך לא יהיה מנוקה מכל סיג ופסולת!!! (אך נזכור שהדלקה שייכת בזר אבל הטבת הנרות רק הכהן עושה….)
והאחריות מוטלת על הכהן (המחנך – ההורה) ולא על הפתילה!!!!!