מסיכות וחילול השם

ידוע וגלוי שחילול השם היא העבירה כנראה החמורה ביותר בתורה, עד כי אפילו הקב"ה בעצמו לכאורה חושש ממנה, שהרי משה רבינו ע"ה כך הצליח לשכנעו לסלוח לעם ישראל בחטא העגל, באומרו שגויים יגידו שהאלוקים שלנו יכול היה על האלוהים של המצרים, אבל לא על אלוהי הכנענים ויהיה בכך חילול השם חמור.

כולנו מחפשים מצוות. כל הזמן. שמעתי על מישהו שהלך באחד מרחובות בני ברק לפני כשבועיים ומצא קן יונים מונח במקום הפקר – מה רבה הייתה השמחה שלו לזכות במצוות שילוח הקן. ולא רק הוא. מיד התקשר לחברים – שיגיעו גם הם [ולא נכנס לפרטי הדינים כעת]. יהודי מחפש מצוות ומתרחק מחילול השם. כך אמרו לנו חז"ל, כך הורו לנו רבותינו. כך אומר השכל היהודי הישר – סור מרע ועשה טוב.

התקשורת הכללית בישראל עוינת את החרדים. אין זו מציאות חדשה. זו מציאות מימים-ימימה. מאז ומעולם התקשורת הכללית צבעה את כל החרדים בצבע אחד, שהוא לא מחמיא חלילה, התייחסה אל קבוצות השוליים בחברה החרדית כאל המרכז שלה, הביאה תמונות פרובוגנדיות ופרובוקטיביות כדי להשחיר את פני החרדים. אבל זו המציאות ואיתה צריך להתמודד. צריך לנסות לשנות, בהחלט. אסור לשבת בשקט כשאחת מ"בכירות" התקשורת מסיתה כנגד כל הציבור. אבל זו המציאות, ואיתה צריך להתמודד.

בשל המציאות הקודרת הזאת, עלינו, החרדים לדבר השם, להבין שהחילוני המצוי באופן טבעי מוסת כנגד החרדים ולכן באופן מציאותי הוא מסתכל עלינו היטב. אחי הבכור היטיב פעם לתאר זאת בפני – כשאני רואה שוטר שעושה עבירה זה הרבה יותר מכעיס אותי מאשר סתם אזרח, כי השוטר אמון על החוק. כך גם עם חרדים, הוא אמר. החרדי אמון על שמירת המצוות, וכשאני רואה חרדי עושה עבירה – זה מכעיס ומכאיב לי.

הוראות משרד הבריאות חשובות, מעניינות. אולי אפילו מרתקות. אבל לא בשל הוראות אלו אנחנו צריכים לעטות על עצמינו מסיכות. לא בשל הוראות אלו עלינו להיות זהירים, להימנע מכל מגע ישיר זה עם זה או עם חפצים (ולשמור היטב על היגיינה, פי שבעתיים מיום רגיל). אנחנו צריכים להיות זהירים ולשמור על הנחיות משרד הבריאות בגלל שיש לנו זכות לקיים מצווה של "נשמרתם מאוד", וכבר הורחבו הפירושים מדוע התורה הוסיפה תיבת "מאוד" שלכאורה מיותרת.

ברגע שנבין שלעטות מסיכה זו מצווה מהתורה, ברגע שנבין שלחטא ידיים זו מצווה דאורייתא – נקיים את אלו בשמחה, בדיוק כמו אותו יהודי שמצא קן יונים מופקר.

באחת השכונות בניו-יורק מוכת הקורונה, אחד הרבנים הורה עוד לפני פורים, כשהוא הבין לאן פני הדברים הולכים, שלא לצאת מהבתים – לחגוג את הפורים בבית בחיק המשפחה. הוא אמר שמצווה מהתורה להישמר – ובפורים הזה להישאר בבית. חסידיו הנאמנים עשו בדיוק כדבריו – ומתוך כאלף מחסידיו נדבקו רק 10 בקורונה, ורק אחד נפטר, וגם זה ככל הנראה בלי קשר.

כששאלו את הרב כיצד הוא מסביר זאת – הוא אמר בצורה ברורה: כשמבינים ש"נשמרתם מאוד" היא לא המלצה אלא הוראה של הקב"ה – לא נדבקים.

תמונות חילול השם של ההמונים פורצים את הגדרות במוצאי ל"ג בעומר במירון, בצירוף תמונות חילול השם של המדורות בירושלים במאה שערים הן נוראיות. הן לא חילול השם בגלל שהרבים האמינו שמשרד הבריאות מתנכל למנהג ולמסורת, אלא כיוון שהם פשוט לא ראו לנכון לשמור על עצמם ועל בריאותם. האם הם יובילו לגל שני? אין אף אחד יודע, אבל מה שבטוח זה שהתמונות האלה הפכו לכותרות בציבור החילוני.

לא שבציבור החילוני שומרים באדיקות על ההנחיות. בתל-אביב כבר חזרו למסלול הרגיל של חיי ההפקר והתענוגות, הן בים והן במקומות אחרים, ואין פוצה פה.

נכון, זה לא הוגן שמסתכלים על קבוצה של 200 איש או 500 איש והופכים אותם להיות "כל החרדים" ואילו בקרב החברה החילונית לא מתייחסים להפרות הבוטות. אבל זו המציאות – ועלינו לעשות כל מה שהוראות הבריאות אומרות וכל שכן מה שהוראות הרבנים אומרות. וכל הרבנים הורו חד משמעית – להישמע להוראות משרד הבריאות ככזה ראה וקדש.