עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
שימלואו, הונגריה, ספירת־העומר תש״ד
היהודים הוצאו לחורשה באמצע התפילה והמרצחים תלו אותם על העצים, ראשיהם למטה ורגליהם למעלה… התפילין הושארו על הראש והטליתות המשיכו לעטוף את הגוף המיוסר… מי שאיבד את הכרתו במשך הזמן, דאגו הרשעים להורידו מהעץ ולשפוך עליו מים צוננים כדילהחזירו להכרה, אך מייד אחר־כך תלוהו שוב, והותירוהו על העץ עד גמר ריצוי עונשו…
כך שילמו יהודי הגיטו עבור עיקשותם, להמשיך ולהתפלל במניין ולהניח תפילין, בניגוד לפקודת הצורר קרסנאי, מפקד גיטו שימלואו, עריץ ואכזר שאין שני לו. הרב שלמה זלמן עהרנריייך, רבה של הקהילה, התעלם מגזירות הצוררים הנאצים ועושי דברם ההונגרים. למרות האיסור החמור, המשיך לארגן תפילות במניין עם כל דיקדוקי ההלכה, וכשנתפס נתלה גם הוא על העץ כמו האחרים, בקבלו את הייסורים באהבה, מתוך הכרה כי ״נענשו" על מילוי רצון הבורא, יתברך שמו.
רושמי קורות ימי הזעם עתידים להדגיש, כי בגיטו שימלואו התנהגו הרשעים באכזריות רבה יותר מבכל גיטו אחר, בהונגריה.
מפי עדת ראייה, גב' רחל וייס, בני־ברק נרשם ע״י מערכת אנצי׳ "שמע ישראל", בני־ברק