עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
במחנה שוואניגן, גרמניה, תש״ג
השרידים הבודדים שנשארו בחיים התהלכו כצל רפאים. החורף היה קשה במיוחד, בתנאים המחרידים. למרות הכל, כשהתקרבו ימי החנוכה, דאגה אחת כירסמה בלב הכלואים היהודים: מהיכן לקחת נרות חנוכה?
בערב חנוכה ממש, פנה אחד האחים איזביצקי אל הנער היהודי האנס מדיסלדורף, שעבד במוסך לקטרי־רכבת של הגרמנים וביקש שיביא קצת שמן. על אף שלא היה לו מושג ביהדות, קלעה הבקשה אל ״הנקודה הפנימית״ היהודית שבתוכו.
הוא הסתכן והביא בקבוק מלא שמן. גדולה היתה השמחה שהקיפה את כולנו.
יהושע אייבשיץ, "שערים״ 17.12.71