גיטו שאבלי, ליטא, בימי הזעם
ה״יודנראט״ אסר את אפיית המצות בפומבי, כי הגרמנים ועוזריהם הליטאים, ידעו על כל תנועה, ואפילו קטנה ביותר, בתוך הגיטו, וברור שאפיית המצות בריש גלי, סופה להתגלות לצוררים, ואז צפוי חורבן… וכבר נהגו להפוך את חגי ישראל לימי פורענות…
אבל, חג הפסח הממשמש ובא, גרר את האנשים הדתיים לתכנית פעולה. הם כבר תיכננו להשתמש לאפיית המצות בתנורים המועטים שנותרו בגיטו, עד שהדבר נודע לאנשי ה״יודנראט", ואלה אסרו להוציא לפועל את התכניות כדי לא להמיט חורבן על הגיטו.
ה״יודנראט״ אסר ואילו היהודים נטלו יוזמה ואפו מצות באופן פרטי… בסיכומו של דבר, בשנה זאת נאפו בגיטו מצות בכמות גדולה יותר מבשנה קודמת.
ד״ר אליעזר ירושלמי, "פנקס שאבלי",
ירחון"בית יעקב", גל׳ 11, ניסן תש״ך