עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
ראדומסק, פולין, בימי הזעם
האדמו״ר מאמשינוב, חתן האדמו״ר בעל "כנסת יחזקאל" מראדומסק, שינה את דרכו בעידן השואה האיומה והחל לקרב אנשים ולדבר על לבם, שיעמדו לימין הסובלים כדי לחזקם ולעודדם. הוא הדגיש את החובה המוטלת על כל אדם מישראל, להיות מוכן לעקידה, לקדש שם־שמים ברבים.
הצדיק מאמשינוב, רבי אברהם קאליש, שתדיר דבק ביראה עילאה, בכל דרך שהלך בה, לפתע התחיל לספר לחסידים עניינים של מילתא דבדיחותא, כדי לגרום להם שמחה… והיה נראה כאילו שמח על שהוא עומד להגיע למחוז־חפצו בחיים: קידוש שם־שמים ברבים. עיניו היוקדות בערו במשנה עוז ונתעלה במעלותיו העליונות בימים הקשים והמרים. היה בעל ייסורים והסתיר את תחלואיו הקשים. לפתע החזיר את נשמתו ליוצרה ב״מיתת־נשיקה", בלא שנגעו בו הטמאים.
"אלה אזכרה״, כרך ו', עט׳ 17-14