עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
מחנה־עבודה, הרי הקרפטים
לא הלכנו לישון כמו האסירים האחרים, אלא המתנו ליציאת הכוכבים, לקיום מצוות ספירת־העומר, בהקפדה על "תמימות". ניצלנו את הזמן כדי לטכס עצה, איך להחזיק מעמד בנושא האוכל הכשר. לפתע נכנס לחדר איש בבגדי חייל הונגרי, תופעה חריגה בסביבה זו. הוא דיבר אידיש וחקר אותנו מדוע איננו הולכים לישון, וכאשר הזכרנו לו את ספירת־העומר, נחה דעתו. האיש הודיענו שיש גוי שומר יערות בסביבה, המחזיק אצלו כמה פרות חולבות, ואפשר להגיע עימו להסכם כבר למחרת בבוקר, ואפילו לעמוד בשעת החליבה, כדי שלא יהיה חלב עכו״ם.
ובאמת למחרת הלכנו לשומר היערות וגמרנו את העיסקה עימו. מדי יום סיפק לנו כמה ליטר חלב טרי עבור הבחורים המדקדקים בכשרות. מגוי זה התפרנסנו במשך הזמן והוא סירב למכור חלב לאנשי המחנה האחרים, בהחליטו לשמור אמונים דווקא לנו. והיה זה לנס ולפלא. תמיד הזכרנו ואמרנו, שאותו חייל הונגרי אלמוני היה אולי "אליהו הנביא", זכור לטוב, והכל בזכות ספירת־העומר.
הרב דוד ב״צ קליין, קונטרס ״נספר תהלתך", עם' כ״ז, יסודות