עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
קראקוב, פולין, תש"ב
אביהם של יתומי היהודים בקראקוב, חניכי בית־ היתומים "מגדלי־יתומים", הצטרף אליהם על־פי רצונו ויוזמתו, כשהובלו היתומים להריגה במחנות ההשמדה בלז׳ץ וטרבלינקה… ה"אבא" – ר' אלתר דוד קורצמן, שימש כנשיא מוסד מיוחד זה. הוא קרא נכונה את מגמת הצוררים, שהתעמרו במיוחד בראשי הציבור היהודי והצליח להיסתתר מעיני הצוררים בגיטו פודגורז׳ה. זמן מה שהה ב"בונקר" המוגן, אך לבסוף יצא ממחבואו, בהכריזו, כי "לא ייפרד מן הילדים בשום אופן – וגורלם יהא גם גורלו".
ר' אלתר דוד, שנפשו קשורה היתה בנפשות הילדים, היתומים האומללים, הצליח להצטרף ל"משלוח" הילדים למחנות ההשמדה, ונתקיים בהם הפסוק: "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".
"אלה אזכרה", כרך ו', עט׳ 121-119