הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
קראקוב, פולין, תש"א
אחרי נדודים רבים הגעתי לקראקוב וכאן חליתי בטיפוס. בבית־החולים היהודי לא נמצא מקום, כי ממש היה מלא חולים עקב מגיפת הטיפוס. רק הודות לאדמו״ר מבויאן, רבי משה׳ניו, הסכים אחד היהודים להלין אותי בביתו, אף שירא מאוד לנפשו, שלא יידבק אף הוא במחלה. אבל, חזקו עליו דברי האדמו״ר, שהבטיחו כי לא יאונה לו כל רע.
כך עמדה לי חסותו של האדמו״ר, שניצב לימיני בעת מלחמה קשה זו, עד שבהשגחה מיוחדת משמיא, אושפזתי בבי" ח של הנוכרים. שם פגשתי פרופסור מחסידי אומות־ העולם, שאחרי שריפא אותי, עוד מסר לידי אישור מטעמו לשומרי הגבול הגרמנים… וכך הגעתי בשלום לביתי.
הרב ב״צ שווארץ, שו״ת "אדני נחשת", תש״ן, ניו־יורק, עט' ב׳