עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
קראצקי, הונגריה, קיץ תש״א
הרשעים ההונגרים החלו בביצוע תוכנית הגירוש. ראשונים בתור היו תושבי הקהילות היהודיות באיזור, והגזירה נגעה גם לאדמו״ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב. פעמים רבות ניסו בני ביתו לשכנעו, שיעזוב את העיירה עד יעבור זעם, אולם הוא דחה אותם.
כאשר התקרבה הסערה לקראצקי, חזרה והאיצה בו כלתו, בת האדמו״ר מסאטמר, לעזוב בדחיפות את ביתו. היה זה בערב שבת. כבר החלו להגיע שמועות על גירושים מהכפרים הסמוכים. ברם, האדמו״ר המשיך לעמוד על דעתו, שאין לזוז מהמקום בערב שבת. ואכן, נשאר הוא במקום בשבת, וכאן בעיירתו המשיך את עבודת הקודש שלו על מי־מנוחות ובשלוות־נפש, כאילו לא אירע דבר, ומבלי שיראה כל סימני פחד.
זכרונות שלמה רוומן, "קדושי שבע־קהילות", עט' 341-340