עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
הרי קאשוי, סלובקיה, ת"ש
הבחור בן־ציון, מבחירי ישיבת אונסדורף, נחשב היה לחביבם של הרבי מאונסדורף ושל בחורי הישיבה. כל מכריו ומיודעיו העריכוהו.
בעת השואה נתגלה כמלאך־מושיע לאחיו. ביוזמתו נבנה בין ההרים הסמוכים לכפרם יישוב בזעיר־אנפין, על שטח של 2 ק״מ. בתחומי יישוב זה מצאו מיפלט לנפשם כל יהודי הכפר. כאן חיו, יחסית, חיי שקט ושלווה כשהבחור בן־ציון משמח את לב אחיו בעיתות שונות, בניגון המעורר את נימי הנשמה: "סול א־קאקאש־מאר", ניגונו המפורסם של הצדיק רבי יצחק אייזיק מקאליב. חיות הטרף הגרמניים, שתרו אחר המסתתרים, העלו חרס בידם.
אולם, למרבה החרדה, באחד הימים, הצליחו לגלות את מקום מיסתורם, ונתקלו לראשונה בבחור בן־ציון, שאולץ תחת איומי מכונות הירי, להראות לגרמנים את "ממלכתו". בן־ציון החל לסייר עימם, ובאופן מכוון הובילם לעבר הצריף, אותו מחסן שהיה נעול תמיד ואיש מאנשי היישוב לא הורשה להיכנס אליו.
קבוצת החיילים הגרמניים צעדה אחריו, כשלפתע נשמעה התפוצצות אדירה. הצריף נהרס לגמרי, כשמבין חורבותיו ניתן היה להבחין בגופות אנשי ה־ס.ס. שנקרעו לגזרים.
למגינת כל לב נתגלתה בהריסות גם גופת הבחור בן־ציון. אחר־כך התברר, כי בעת בניית היישוב, לקח הוא בחשבון את האפשרות, שהגרמנים יגלו את מקום המיסתור. לכן, מילכד את הצריף במוקש רב־עוצמה, וברגע שראה כי כלתה הרעה, מסר נפשו למות, כשבמעשהו זה הציל רבים מאחיו היהודים.
נמסר ע" י ר' שלמה שפיצר, ירושלים נרשם ע״י מערכת אנצי׳ "שמע ישראל", בני־ברק