עורך אנונימילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
במחנה, בימי הזעם
התקיימה הבטחת אבא שניתנה לנו במחנה. זכינו לשרוד בדרך נס. אנו האחים הייינו בימי הזעם בני שתים עשרה וארבע-עשרה. אבא שהה עימנו בצוותא במחנה והציג לפנינו את הברירה באופן חד-משמעי: "ראו, מכים אותנו רק בגלל היותנו יהודים. אתפלל עליכם שתישארו בחיים, אבל רק אם דעתכם להמשיך ללכת בדרך היהדות". "אתפלל, שכאן תהא קבורתכם, אם תשובתכם תהיה שלילית"- איים עלינו בלשונו הבוטה. ואמנם, זכינו לצאת מהמחנות ביום השיחרור. נותרנו בחיים ואנו ממשיכים לשמור אמונים ליהדותנו.