עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
במחנה, בימי הזעם
התקיימה הבטחת אבא שניתנה לנו במחנה. זכינו לשרוד בדרך נס. אנו האחים הייינו בימי הזעם בני שתים עשרה וארבע-עשרה. אבא שהה עימנו בצוותא במחנה והציג לפנינו את הברירה באופן חד-משמעי: "ראו, מכים אותנו רק בגלל היותנו יהודים. אתפלל עליכם שתישארו בחיים, אבל רק אם דעתכם להמשיך ללכת בדרך היהדות". "אתפלל, שכאן תהא קבורתכם, אם תשובתכם תהיה שלילית"- איים עלינו בלשונו הבוטה. ואמנם, זכינו לצאת מהמחנות ביום השיחרור. נותרנו בחיים ואנו ממשיכים לשמור אמונים ליהדותנו.