עורך אנונימימחנה-ריכוז, בשנות הזעם
המפקד הגרמני כינס את כל האסירים היהודים. היה זה כשעתיים לפני שבעלות-הברית עמדו לשחרר את מחנה הריכוז. הצורר פנה לאחד האסירים ואמר לו: "חמש שנים הצלחת להחזיק מעמד במחנות הריכוז. מעולם לא אכלת מזון טרף. הקרבת וסיכנת את עצמך לקיים את הפרטים הזעירים ביותר של דתך. היית מוכן ליטול סיכון, כיוון שידעת שאתה עומד למות ממילא…. אבל עכשיו, שאתה עומד להשתחרר בעוד שעתיים. הבה נראה באמת כמה שווה דתך בעיניך? הנה בשר-חזיר! אכול אותו או שאהרוג אותך כאן ברגע זה!" אמנם, פרט לשלוש עבירות החמורות, שעליהן מצווה היהודי ב"יהרג ובל יעבר", צריך הוא לעבור על כל המצוות האחרות והלציל את חייו. אולם, כאשר כוונת הנוגש, במפורש, שגורם לכך שהיהודי יתכחש לתורה, אז מצווה להקריב את החיים ולו על הדבר הפעוט ביותר, ולא להישמע לו. עצום היה הנסיון בפניו ניצב יהודי זה מאסירי המחנה: שידע שהשיחרור יהיה בעוד שעתיים! למרות זאת, סירב לאכול את בשר החזיר! אמנם שילם על כך בחייו, אך נשמתו עלתה לאביה שבשמים שלמה, זכה ונקיה, וחייו היו לחיי נצח.