עורך אנונימילעילוי נשמת נירה בת אברהם ת.נ.צ.ב.ה
מחנה מאטהאוזן, בעת השיחרור, אייר תש"ה
הנס הגדול הזה התרחש וראינוהו במו עינינו. היינו לבני-חורין! הקב"ה זיכה אותנו בחסד הגדול הזה. ראיתי אחד מאיתנו אוחז כובע של איש ס.ס. ובועט בו בשארית כוחותיו. הנה עכשיו ידעתי שזו אמת. כשנפוצה במחנה השמועה שאנשי ה-ס.ס. ששמרו עלינו עלינו, נעלמו מן המחנה, עדיין לא יכולנו להאמין בכך, וכי מי להאמין אחרי סבל כה גדול, לאושר כזה… בעזרת ה’ יתברך הגיעה השעה. היה זה ערב שבת, כ"א באייר תש"ה. עבר שבוע מאז הגענו לאותו יער אימים הקרוי גונסקירכן. לפתע נשמעו תרועות-גיל מתוך גיא-צלמוות זה. למעלה משש שנים, מאז השתלטה המפלצת הנאצית עלינו, חלמנו וציפינו לרגע מאושר זה. ברוך שהחייינו קיימנו והגיענו לזמן הזה!….