עורך אנונימילעילוי נשמת נירה בת אברהם ת.נ.צ.ב.ה
מחנה מאטהאוזן, תש"ה
ספר-התורה במאטהאוזן! היאומן הדבר זה? אחד האסירים ההונגרים, איש ה"מונקא-טאבור" (מחנות-עבודה), הביא עימו גם ספר-תורה. בשבת בבוקר אסף כמה אנשים סביבו, וגם אני ביניהם, וקרא את פרשת-השבוע, אבל לא הצלחנו להשלות את עצמנו לזמן רב. האיזכור שהנה אנחנו במאטהאוזן הגיע עד מהרה…. באמצע קריאת-התורה נכנס לפתע אחד אנשי ה-ס.ס. שבראותו התקהלות בלתי-מובנת, התחיל מייד לירות לתוך הקהל. הסאדיסט צמא-הדם ביקש לעצמו פורקן. איש ה-ס.ס. שידעתי כי הינו אוסטרי, אשר את שמו שכחתי, נטל בידו מוט ברזל והיכה בו, מכות-רצח על ראשו של כל יהודי שנזדמן לו. כמובן, בראותנו את הנעשה התחלנו התחלנו מייד לברוח החוצה. והנה, רק כאשר כלו כבר כל הקיצין, הגיעה השעה הגדולה אשר כה ייחלנו לה, וכה קווינו לה… – יום השיחרור.