עורך אנונימימחנה מאטהאוזן, תש"ה
ביום שישי, 2 במרץ 1945 לפנות-ערב, הגענו לתחנת הרכבת במאטהאוזן, הלכנו ברגל בדרכים הרריות למחנה הריכוז. בשבועות האחרונים הקשים שבילינו במחנה הריכוז, עבד חלק מאיתנו ליד הרכבת בעת פריקת מכוניות בשביל מחסן התבואה. כמה פעמים הצליחה קבוצה זו להוציא קצת חיטים מהמחסן. הדתיים שבינינו החליפו את מנות-הלחם שלהם בחיטים הללו, ובצורה כזאת צברו מלאי קטן של חטה לפסח. את גרגירי החיטים כתשו בפטיש עד שהפכו לקמח. עי"כ יכלו לאפות מצות לפני פסח ולתת אפשרות לכמה עשרות יהודים לערוך את שני ה"סדרים". מאוחר בלילה, בשעה שהמישמר עזב את ה"בלוק" שלנו, נערכו באולם הרחצה כמה שולחנות, אשר כוסו בנייר והודלקו שני נרות, מתוצרת עצמית. עבור כל אחד שהשתתף ב"סדר" הוכנה מצה קטנה. אחד מאיתנו אמר בקול-בוכים, כשהדמעות חונקות את גרוננו. כך ערכה קבוצה קטנה של יהודים נידונים למוות את שני ה"סדרים" במחנה הריכוז מאטהאוזן.