עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
ליסקא, הונגריה, תש"ד
מאז החלו ימי הזעם, אלול תרצ"ט, לא ישן האדמו"ר מליסקא במיטה כדי לחוש על בשרו את צרת ישראל. כל ימיו ולילותיו הקדיש לתורה ולתפילה ולא פסק מלעורר רחמי-שמים על אחיו הנדכאים. בכל "טיש" (שולחן) שערך קרא לחפש דרכי הצלה ומילוט ליהודים. הוא סירב לעזוב את קהילתו, אף שהיתה לו היכולת לכך, והכריז: "בתוך עמי אנכי יושב". הודות למכתביו אל מעבר לגבולות המדינה, ניצלו רבים ממוות ומכליון. כבן שבעים היה האדמו"ר מליסקא, רבי צבי הירש פרידלנדר, בן האדמו"ר בעל ה"טל חיים", כאשר נשלח למשריפות אושוויץ. היה עילוי חריף ותוסס, מלא התעוררות לכל דבר שבקדושה, גדול בתורה, הן בנגלה והן בנסתר. נחשב לאחד מיחידי הסגולה בדור, ובא בכתובים עפ גאוני הזמן המפורסמים ביותר. כאשר נאסר ע"י הצוררים, באביב תש"ד, לבש יתירה לסוף המר. עד לרגעיו האחרונים עמד במחשבתו הטהורה והזהיר את בני עדתו: "ברגעים האחרונים שלפני פטירת האדם, מתחכם היצר לפתותו שיסור מאחרי ה’. לפיכך, צריך כל אחד ואחד להתחזק כפליים, ולהישאר באמונה הטהורה, עד הנשימה האחרונה".