מלה

מלה , הנערה הכשרונית, שויתרה על לימודי רפואה מחשש לחילול שבת, התחננה לפניו: "חייבת אני להישאר איתכם ונמות יחד כיהודים".אבל האב התעקש, ולבסוף נעשתה "מורה לזימרה" בבית משפחה נוצרית בפרברי אנטוורפן.
זהותה היהודית נחשפה כאשר מאן דהו האזין לשירתה המרגשת, עת ביצעה את הקטע "כל נדרי", ממחזור תפילות יום -כיפורים. היא צורפה למשלוח נשים יהודיות שהובלו לאושוויץ. מלה הנועזת נאבקה על זכות חברותיה לקבל מים בדרך למחנה-המוות. אחר-כך בהגיעה לבית-המרחץ באושוויץ, העזה לסטור על פניה של ה"קאפו" היהודיה, האחראית לתפעול המקום בגין "התעללות והתאכזרות לאחיותיה היהודיות".
הרופא הנאצי של "בלוק" הנשים, ד"ר קליין, שהיה עד לתקרית היוצאת דופן – הציל את חייה… "בהתנהגותך מצאת חן בעיני", "יש לך אופי" – אמר לה אחרי שעה של מתח והמתנה לגזר-דינה, והפך אותה ל"מתרגמת הראשית" של מיפקדת כל מחנה אושוויץ. אבל, כאשר נמלטה מעיר-ההריגה, תבע הרופא הנאצי את חייה, כיוון שחתכה את ורידיה בסכין גילוח, משהוסגרה על ידי הפולנים. "היא מוכרחה להיתלות", צווח הדוקטור…

פסיה שרשבסקי, "קרני אור במחשכי התופת", 89-81. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל