דפי גבורה במחנה המוות

אשוויץ, בימי הזעם

דפי גבורה מדהימים נרשמו במחנה אושוויץ, בידיהן של חניכות "בית יעקב", אסירות שהשכילו לדבוק במורשת היהדות ולשמור בקנאות על מצוות התורה, ככל שהדבר התאפשר. הן הפליאו בריקמת יחסיהן האנושיים: סעדו חולות ועודדו לבבות שבורים בשעות הקשות ביותר. דאגו אפילו לעריכת "סדר פסח" באפלולית הלילה, בלי מצות וארבע כוסות, אלא רק כדי לרומם את הרוח.
אחת מאותן דמויות מופת היתה טילה רינדר, ילידת העיר טשין. צעירה כבת שמונה- עשרה אשר ככל שהפגינה יחס טוב יותר לאחיותיה במחנה המוות, גדלה חשיבותה בעיני הגרמנים.
היא ישבה במקום עבודה "מיוחס" ביותר, במזכירות "בלוק הנשים", ומכאן משכה בחוטי חסד לרוב. פעלה בסיכוני- נפש בלתי פוסקים, וכיתתה רגליה לכל מקום בו היתה יכולה לעזור.
היא התפטרה מהמזכירות, כאשר גונב לאוזניה שקרובה להיערך "סלקציה" בין חברותיה, ואז אולי מתוך אונס תהיה שותפה לכתיבת גזרי- דין נגד חפים מפשע. התפטרות ממקום שכולו "פינוקים", לפי מושגי עיר- המוות אושוויץ נחשבה כצעד ללא תקדים! הרי מלאכתה תיעשה בידי מישהי אחרת, בכל מקרה. כן, היא הבינה זאת, אבל החליטה שהיא ישית חייבת להישאר נקיית- כפיים, בלא שום לימוד סנגוריה על עצמה.

פסיה שרשבקי, "קרני אור במחשכי התופת", 78-69. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל