עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אשוויץ, בימי הזעם
"אבא עם טליתו הציל את חיי באושוויץ, אחר ה'סלקציה' המפורסמת של ד"ר מנגלה, הידוע לשימצה" – מספרת ביתו של רבי אלימלך אנפנג מדז'יקוב, בלב מלא תודה לאלוקים.
ר' אלימלך, שניתב כבר בטור ה"גברים", אחרי שהופרד ממשפחתו, נזדעק מממקומו וקרא לעבר הבת: הרי הטלית שלי נשכחה בקרון- הרכבת… והיא שהייתה נערה בת שמונה- עשרה, רצה במסירות- נפש לקרון. קציני הס.ס. ההמומים לא הפעילו נגדה את אקדחיהם. הכל עבר ללא סיבוכים. הטלית נמצאה ונמסרה לידיו של ר' אלימלך הנפעם. ואז החלו לדחוף אותה: "לאן את הולכת?" זו הייתה השאלה הגורלית, לחיים או למוות.
האחיות הגדולות, שנמצאו מתאימות ע"י הגרמנים ל"עבודות יצרניות" הוצבו אי- שם ברציף הרכבת, בטור מיוחד. ד"ר מנגלה החליט להשאירן בחיים… היא הבחינה בהן, והשומרים הגרמנים התירו לה להצטרף אליהן ל"צד ימין". כך ניצלו חייה ע"י הטלית של אבא… הטור של "צד שמאל" נלקח מיידית לשריפה בכבשנים של אושוויץ, שם קראו למשרפות: "הימל לאגער" (המחנה השמימי)
עדות גב' צאודרר קרעסיל, סט מוריץ, תשנ"ו נרשם ע"י מערכת אנצי' "שמע ישראל", בני ברק. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל