עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
רכבת עובדי-הכפייה, ליד ואשארוש-נאמין, הונגריה
רכבת עובדי-הכפייה היהודים לא עצרה בתחנות ביניים. במשך שלושה ימים לא סופקו מי שתייה לנוסעים. כאשר התקרבו היהודים לעיר ואשארוש-נאמין, נזכרו יושבי אחד הקרונות כי לא הרחק מהם נמצא ציונו של הצדיק המפורסם, מרן רבי יצחק אייזיק טאוב, הוא האדמו"ר הראשון מקאליב. געו כל הנוסעים בבכייה נוראה, ואני צעקתי בהתלהבות: רבי, הצל, כי באו מים עד נפש… כבר שלושה ימים סגורים אנו בקרונות להובלת בהמות, כמו בהמות… וכבר שלושה ימים לא קיבלנו אפילו מעט מים. רבי, הצל…"
כמה רגעים אחרי זה, ראה זה פלא, שומעים אנו איך הרשעים פותחים את מנעולי הקרונות. "לכו לבאר הנמצא בתחנה ומלאו את כליכם" – צעקו הקלגסים אשר ליוו אותנו ברובים מכוונים ובסכינים שלופים.
…כל אחד שתה לצמאונו וגם מילא את המיכלים במים. ראה את גודל כוחו של הצדיק…
הרב משה ז. פרידמן, קונטרס "אלה מסעי",
ספר "קרבן משה", עמ' רצ"ט. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל