הולובצ'ינצ'ה, שמחת-תורה תש"ג
מניין המתפללים נאסף מעט בקושי, ותפילת מעריב של שמחת-תורה נערכה בצריף העלוב. כל אחד השתתף ב"הקפות" סביב התנור… כאילו סובב הוא את בימת בית-הכנסת בקהילת טלוסטה. כל אחד נצמד ל"ספר התורה" שלו… חומש, סידור תפילה, משניות, או כל ספר קודש שנזדמן לידיו… כי ספרי-תורה לא נמצאו ברשותם.
העלאת זכרונות מהימים של פעם, יצרה איזו אווירה של שמחת חג. חלוקת "הקפות" ומכירת פסוקי "אתה הראית" הפכו לקטעי זכרונות, מההווי של ה"ויז'ניצר קלוז" בעיירה.
היהודים אזרו עוז להתנער מכל מצוקותיהם גם בעת צרה זו, וקיימו בדרכם שלהם את מצוות "ושמחת בחגך", אם לא למעשה, הרי לפחות בסיפורי דברים. הם המשיכו את ה"הקפות" בדבקות עילאית ובעיניים עצומות.
עדות גב' זיסל פוגל, רכסים, תשנ"ז
נרשם ע"י מערכת אנצי' "שמע ישראל", ב"ב. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל