דווארט, תש"ב
בעומדו לצד עמוד התלייה איפשרו לו הצוררים להשמיע דברים קצרים לבני עדתו. "עוד יאיר ליהודים אור גדול של שמחה וששון" – קרא רבה של דווארט, הרב אליהו לסקובסקי, הדרשן המופלא, תלמידו של בעל ה"אבני-עזר" מסוכאצ'וב. אח"כ ביקש להיקבר במלבושיו כדין הרוג… הוא הוציא את נשמתו בטהרה באמירת "וידוי" בפרהסייה, בכיכר העיר, עם יהודים נוספים שנידונו עימו. הגרמנים איימו להרוג בירייה כל מי שיעז להשמיע הגה או להזיל דמעה בזמן הוצאתו להורג… כל יהודי העיר, אנשים נשים וטף, אולצו לחזות בתליית "עשרת הרוגי המלכות". אחרי אומרו שלוש פעמים "שמע ישראל" בקול רם, הידק השוטר את העניבה על צווארו של הרב… והרבנית שראתה את הכל בעיניה – התעלפה.
"אלה אזכרה", כרך ו', עמ' 74-71. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל