עורך אנונימימחנה דאכאו, בימי הזעם
מי יאמין לכך? מי יאמין כי אותו "יוזף טולצ'אק", שזכה לכינוי: "הכומר הקאתולי המטורף", ישב לו בלילות, במחנה דאכאו, ושינן לעצמו שיעור בש"ס ופוסקים בעל-פה? ומי יאמין כי עוד בהיותו שם, בדאכאו, החל "הכומר המטורף" הזה לרשום לעצמו את קורות חיי גיטו ורשא, על כל מעמד הנורא הוד שלו?
"יוזף טולצ'אק", הוא ר' אברהם הנדל, גיבור ההצלה האגדי של גיטו ורשא, נצטווה לעזוב את הגיטו הבוער, בפקודת האדמו"ר מפיאסצ'נה. הומלץ לו לנצל את ה"ניירות האריים", שהיו מוכנים אצלו כבר זמן רב. האדמו"ר ברכו בהצלחה, ואכן עמדה לו ברכתו, כמו גם ברכת הצדיק הקדוש, רבי משה בצלאל אלטר, בנו של בעל ה"שפת אמת", שאחז בידו וברכה נרגשת בפיו.
ר' אברהם, איש ההצלה של הגיטו, עבר באש ובמים בחרב ובכבשנים, ואף נכנס לתופת של מחנה דאכאו ויצא מתוכו בשלום… איך הגיע לשם? כאשר נערכה ההתקוממות הכללית של ורשא הפולנית, גם "יוזף טולצ'אק" היה מעורב בדבר. בזמן שהמון המתקוממים הפולנים, הועברו מוורשא למחנה הריכוז בדאכאו, היה הוא אחד מאותם האסירים השבויים. מישהו ממנהיגי המתקוממים הוציא עליו שם גנאי: "כומר קאתולי", המסתתר מהגרמנים, כי ראו שאותו "כומר" אינו מרפה לרגע ממילמול תפילות בלחש, ובאמת לא רק תפילות – אלא גם דפי גמרא כסדרם…
הוא התבודד בתפילותיו במחנה דאכאו, ואפילו קציני ה-ס.ס. האכזרים ביותר שנמצאו שם, חששו להפריע לו בגלל הערצת השבויים הפולנים אליו. למזלו, דבק בו הכינוי "הכומר המטורף", כי הפגין רגשי רחמנות כלפי היהודים בדאכאו, והביע נכונות לעזור להם… וזה היה באמת טירוף.
עדות אברהם הנדל, ירחון "בית יעקב", גל' 47, עמ' 9. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל