עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
גיטו בריסק, תש"ג
בליל יום-כיפור הצליח הדיין הישיש מבריסק, רבי שמחה זליג ריגר, להביא ספר-תורה לבית-הכנסת החשאי של הגיטו. הספר היה מונח קודם במקום מוסתר. יהודים רוצים לומר "כל נדרי" כראוי ויש לדאוג להם, גרס הישיש שעוד בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין, נודע בתואר "גאון ההוראה", גברא רבה שהיה משכמו ומעלה, וידיד נפשו של ה"מרא אתרא", רבי חיים סולובייצ'יק. עכשיו היה רבי שמחה זליג מטריח את עצמו גם לסיפוק צורכי הגוף של יהודי הקהילה… ביוזמתו נתארגן בגיטו מפעל החסד, שזכה לכינוי התמים: "תבשיל חם לרעבים", שפעל גדולות ונצורות.
רבי שמחה זליג, אשר בימי תפארתה של בריסק, נתמנה ע"י רבי חיים לראש הדיינים והמו"צים בעיר, המשיך את מסלול חייו הרגיל גם בגיטו עצמו: לימוד תורה והוראה… אלא שבגיטו חורג הוא לא פעם מגדרו, ומטפל אפילו באפיית מצות לפסח, למרות סכנת נפשות שיש לעוסקים בכך.
לדידו זוהי התגלמותה של "תורת חסד", והוא מחלק מצות חינם לנזקקים. ליהודי הגיטו לא היו אשליות. הם חשים כי היום המר של עלות הכורת על יהודי בריסק הגיע. גם הוא, הארז בלבנון, שנחשב ל"חד בדרא" בהלכה – נגדע עם כולם, וגם הוא שהפליגו בשבחו, ואמרו עליו שאפילו לעתיד לבוא, בבוא המשיח, יחשב הוא כדיין מומחה ו"יורה יורה, ידין ידין"… – נתעלה במעלות קדושים.
יום הריגתו על קידוש-השם – ד' מרחשוון תש"ג.
אהרון סורסקי, "דמויות הוד", כרך ב', עמ' קס"ד. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל