הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
נייטרא, ניסן תש"ב
כאשר הובלו ראשוני קהילת נייטרא למחנה אושוויץ ביקשו תלמידיו המסורים של רבי שמואל דוד אונגר, אב"ד וראש ישיבת נייטרא, להביאו למקום מבטחים. אבל הוא התנגד לרעיון זה, בנימוק שטובת הכלל דורשת את המשך נוכחותו בנייטרא עירו, בכל מחיר. גם לפני כן, בקיץ תרצ"ט ויתר על רישיון עלייה לארץ ("סרטיפיקט"), שהשיג עבורו רבי משה בלוי מירושלים. כאשר הועלתה הצעה מטעם אגודת ישראל, להביא לבחירתו לכהונת רבה הראשי של העיר תל אביב, כתב בין השאר, באיגרת ששיגר בנידון לרבי יוסף צבי דושינסקי, רבה של ירושלים:"אין מן הצורך להדגיש כמה אני משתוקק וכוסף ומצפה לישב בחצרות ה', במקום הקדוש…אבל מאידך גיסא…"וכאן הוא מפרט ומרמז על קהילתו הקדושה ועל תלמידי ישיבתו.
אהרון סורסקי, "דמויות הוד", חלק ג', עמ' ע'. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל