עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
מלאווה, פולין, ת"ש
ה"מרא דאתרא" נתבקש למסור לצוררים את מפתחות בית הכנסת ובית המדרש… אח"כ פנו להיכלי הקודש ובזזום. בתום "מלאכתם" הטביעו חותמות על המנעולים. היהודים שחשו בסכנה הנשקפת לספרי התורה, העמידו מתוכם כמה אמיצי לב, שמבלי שים לב לסכנה הכרוכה במעשיהם, העזו לפרוץ דלתו של תא בפרוזדור בית המדרש. מאותה פירצה טיפסו לעזרת הנשים. משם ירדו בעזרת חבלים לבית הכנסת…כך הצילו מבעוד מועד את כל ספרי התורה הכשרים, בהותירם בהיכל רק את הספרים הפסולים. את ספרי התורה הכשרים חילצו דרך חלונות ביהכ"נ וביהמ"ד.
בליל שבת שובה, בשעה תשע וחצי, הוצתו מקדשי המעט של העיירה. שרשרת גדולה של אנשי משטרה שמרה בעת השריפה על קודשי ישראל, כדי שהיהודים לא יוכלו להצילם. ובאמת, נשרפו כל הספרים הפסולים וגם אוצר גדול של ספרים יקרי מציאות, ב"אוצר" הגדול של ביהמ"ד הישן.
הרב שמעון הוברבנד, "קידוש השם", עמ' 289-290