עורך אנונימימחנה מילדורף, גרוס רוזן, ניסן תש"ה
עסקנו בבניית שדה תעופה גרמני, תת קרקעי, בשעות היום. ואילו בלילה… בהתקדש החג, התאספו כמה "מניינים" מחסידי צאנז וויז'ניץ לתפילה, בצריפו של הרב מאיר הרשקוביץ (כיום בארה"ב), שהתמנה ע"י הגרמנים לתפקיד ה"בלוק-עלטסטער" (אחראי הצריף). גם האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטם, נמצא במקום. שוב הוצבו "זקיפים" בפתח הצריף מחשש ל"עינא בישא"…הרבי מקלויזנבורג עבר לפני התיבה בתפילת ערבית של החג. האווירה היתה מרוממת למרות הפחד מפני הגרמנים, העלולים לגלות אותנו כל רגע…
ההתלהבות בתפילה גברה והרגשנו אז טעמה של "חירות בתוך עבדות". ביחוד עודדה אותנו פרוסת המצה, שזכינו בה כמתנת חינם מהשמים באורח בלתי צפוי. ב"סדר" שנערך אחרי התפילה אמר הרבי מקלויזנבורג את נוסח ה"הגדה" לפני המסובים. כל אחד בירך על כזית המצה,בדחילו ורחימו, קורן מאושר. למרור לא נזקקנו כלל ועיקר. משופעים היינו במרור גם בכל ימות השנה ההיא…
האדמו"ר מווישווא, רבי חיים יהודה מאיר הגר
א.רוזן, ירחון "בית יעקב", גל' 71, עמ' 16