עורך אנונימילעילוי נשמת הרב נתן דוד בן חיה שרה אסתר ת.נ.צ.ב.ה
במחנו השונים באירופה, ת"ש- תש"ג
ליהודים שומרי המצוות, שמור מקום כבוד ב"כותל המזרח", בפנתיאון קרבנות האומה בימי ת"ש- תש"ג. הם שמרו על הזכות הנצחית שלהם לחיות ולמות למען היהדות, לשאת בגאון את שמו של הקב"ה בעולם ל סוגדי אלילים ושנאה נוצרית-אלילית. כמו אנוסי ספרד התכנסו גם הם להתפלל בחשאי וקדשו את השם. תחת צרורות האש בעת קריאת "שמע ישראל" שלהם, והבקיעה את כל הרקיעים, כמו שהחרידה קריאה זו מלפנים בהסטוריה את הפרסים והרומאים.
הבה נשמור את זכרו, של אותו קצב יהודי מקראסניק, שפרם את כתונתו וגילה את לבו החשוף בעת שפקדו עליו להשליך את התפילין שלו לתוך שוחה מלאה זבל. "ירו ישר לתוך לבי !"- קרא היהודי לעבר הרוצחים הנדהמים, והוא נפל מתבוסס בדמו לרגליהם. הבה נזכור את היהודים, שנספו על קידוש השם, תוך כדי נסיונם להחביא ספר תורה מעיני הצורר. נזכור את אחינו היהודים- קדושים, שסיכנו את חייהם להבריח בשר כשר לבין חומות הגטו. נזכור את אלפי המלמדים, שהוסיפו להרביץ תורה במקומות סתר, ולא נתנו לנר היהדות שלנו לדעוך, נר היהדות עתיקת היומין.
מתוך ירחון "צוקופנט", ניו יורק, גל' 8, 1943
ירחון "בית יעקב", גל' 37, סיון תשכ"ב, עמ' 28