עורך אנונימימחנות העקורים, גרמניה, בגמר המלחמה
דפי בגמרא התגלגלו בין העקורים ניצולי השואה,שגילו תשוקה עזה לחזור וללמוד תורה, אחרי שנות סבל מרות בגיא-צלמוות. הדפים החליפו ידיים. מי שסיים לימוד דף שברשותו, מיהר להחליפו בדף אחר. גדולה היתה השמחה שפרצה בין הפליטים בשעה שהגיע אליהם הרב שמואל יעקב ראז, רבה של מינכן, ובידו כרך בודד של הש"ס הווילנאי, מסכתות נדרים וקידושין בכריכה אחת.
הואיל ולא נמצאו ספרים אצל שרידי מחנות המוות, לא היתה ברירה אלא לפרק את כרך הגמרא לדפים-דפים. קשה לתאר את השמחה של מי אשר זכה לקבל דף גמרא מייד אחרי השואה. הלימוד היה בהשתוקקות עצומה, שהשכיחה מהפליטים את כל הצרות והייסורים שסבבו אותם.
אח"כ זכה הרב שמואל יעקב ראז, מתלמידי ישיבת סלבודקה, מעובדי הכפיה במחנות הצוררים, להדפיס מחדש את הש"ס כולו בגרמניה, לשמחת ליבם של רבבות לומדי-תורה, ניצולי שואה. הרעיון להדפסת הש"ס נולד בליבו בעקבות אותו מעשה של "פירוק הגמרא" לדפים…וסייעו בידו, במלאכת ההדפסה, שליחי "ועד הצלה" מאמריקה וה"ג'ויינט".
"שירת שמואל", עמ' ס"ח