עורך אנונימילעילוי נשמת נירה בת אברהם ת.נ.צ.ב.ה
בוטשאטש, גליציה, תש"ב
כאשר ברחתי מעירי פוטיק בראשית שנת תש"ב, לקחתי עימי תפילין, עט ונייר לכתוב, וגם ש"ס קטן בשני כרכים. מעיד אני על עצמי שבמשך ימי בריחתי, בכל מקום שנחבאתי, לא החסרתי ללמוד את שיעורי – שבעה דפים גפ"ת כל יום. כאשר הייתי ב"בוידעם" (עליית הגג) לקחתי נר ולמדתי. אפילו כשנחבאתי בבית-הכסא, עשיתי פעולות שאהיה מותר על-פי ההלכה ללמוד שם. בימים שהצלחתי לגמור את השיעור – ידעתי, שאותו יום לא יארע לי כל רע, ואם לא היה בידי לגמור, והוכרחתי להשאיר להשלים למחר – היה לבי נוקפני, שמא ואולי לא יעבור אותו יום בלי מכשול. כתבתי גם חידושי-תורה, ופעם (בליל ניטל), כתבתי גם "לוח" עם הזמנים למשך כל השנה.
הרב שלמה זלמן הוראוויץ, "בית אהרן", "תורה ומועדים", עמ' י"ב