עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
מחנה לובא, איזור פוזנא, בשנות הזעם
באיזור מחנה פוזנא נמצאו עוד מחנות, כמו מחנה "לובא", אשר ניו כלואים ילדים, שרובם מתו במשך הזמן ממחלות ומרעב.
כדי לעזור לילדים, לקחו האסירים המבוגרים מבית-הקברות, כל מה שמצאו אצל המתים: שיני זהב, טבעות וכד'. את אלה מכרו לשומר בית-הקברות תמורת לחם ודברי מאכל, להזנת הילדים האומללים במחנה הסמוך. בחלק מהזהב שבידיהם שיחדו את שומרי מחנה הילדים כדי שיעבירו את המזון אליהם.
באחד הימים התרגש מרדכי עד דמעות: הוא איתר במחנה את גיסו מנדל, וכשלא יכול לשלוח לו חבילות באמצעות השומרים, סיכן את חייו, קפץ עם החבילה לתוך מחנה "לובא", ומסר את החבילה לגיסו, כשליבו פועם באימה ופחד, פן ייתפס בחזירתו.
ואמנם, בדרכו חזרה נתפס ע"י הגרמנים שעמדו לתלותו. מרדכי כבר ראה עצמו נפרד מהעולם הזה. לבו המה מצער ושפתיו אמרו וידוי. אולם, גזר-הדין בושש להתבצע. בדרך נס הצליח להינצל מידיהם בתחנונים ובקשות כי יניחו לו.
זכרונותיו של ר' מרדכי פלבינסקי, "מצפרני עמלק", עמ' 121-120 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל