עורך אנונימיגיטו פודגורז'ה, איזור קראקוב, פולין, בימי הזעם
מאות עובדי-כפייה יהודים, אנשי גיטו ירוזאלימסקי וגיטאות אחרים ישבו בביתו של ה"אופה", ר' פישל בייגעלף בגיטו פודגורז'ה, והחיו של נפשם בלחם ובמרק תפוחי-אדמה חם. הנאצים העבידו יהודים לאלפים בעבודות מפרכות גוף ונשמה, בכל מיני עינויים קשים, ברעב ובצמא, ובקור ובחורב, באכילה מצומצמת, שיש בה רק כדי לא לגווע ברעב…
ר' פישל ה"אופה", אשר הנאצים העניקו לו זכויות לאפיית לחם עבור יושבי הגיטו, אינו חסר לחם… וגם בימים שמיצרך זה יקר ביותר, אפילו אצל הערלים, הריהו מעניק כיכרות-לחם כ"שוחד" לשומרים… כדי שיתירו לעובדי-הכפייה היהודים, אחר הרחצה ב"מוסד הנקיון" המצוי בגיטו, להגיע לביתו, ואז יוכל להאכילם, להשקותם וכמו תמיד אף לתחוב חתיכת לחם ראויה לתוך כיסם, כדי לשבור את רעבונם גם ביום המחרת.
כל יום עברו את ביתו של ר' פישל מאות יהודים אומללים. הוא ובני משפחתו עמדו עליהם, להשיב את רוחם באכילה, המחזירה מעט אדמימות לגופם הרזה והדל, שאימת המוות מכופפתו. יום-יום בישלו אצלו קדרות ענק של תפוחי-אדמה… לכל דכפין.
רבי שלמה מבאבוב, שנקלע למקום במנוסתו מגיטו באכיניא, הכריז באוזני בעל-הבית, שהיה מחסידיו: "הרי באכילה זו אפשר לפעול הרבה יותר מאשר בתפילות 'כל נדרי' וה'ימים הנוראים'"… היו שם בביתו של ר' פישל המוני תלמידי-חכמים מצויינים, בני-עלייה, גבירים ונכבדי-קהל לשעבר, וגם אברך כמו שמעון אויערבך, שידע העל-פה את כל הש"ס… אבל, למרבה הצער, לא עברו ימים רבים וגם גיטו רב-חסד זה חוסל, בשלושה גירושים איומים, ברציחות אכזריות של חייתו-טרף.
קונטרס "תולדות אדמו"רי באבוב", עמ' 59-58 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל