עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
מחנה ה"גיסטאפו" פאלנטי, בימי הזעם
בהיותי במחנה ראיתי פעם במוצאי שבת קהל אנשים במגרש המחנה, ובאמצע עומד איש אחד שפניו עטופות בממחטה כדי להסתיר את זקנו, כוס תה בידו והוא עושה "הבדלה". התקרבתי אליו, והכרתיו: אפרים זילברברג. הוא הסתכן כל-כך. הוא ענה לי שלא איכפת לו! שיעשו איתו מה שרוצים, בין כך אנו אבודים, ומה שצריך להיות – שיהיה.
"ספר זיכרון – קהילות שערפף" – עמ' 492 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל