עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
סערענטש, הונגריה, תש"ד
מצב היהודים הלך ורע, אך אבא לא ויתר על תפילה בציבור, למרות הסכנה הכרוכה בכך. היותו עטור זקן ופיאות, החריפה עוד יותר את הסכנה. אבא הפגין ביטחון, ציפה לישועת ה' ולעג לאלה שגרסו שאם "יתחפשו לגויים" – לא יאונה להם כל רע.
כאשר אבא נרגם באבנים או הוכה ברחוב, מישש את החבלות ומילמל מילות תפילה, כשהוא מצדיק על עצמו את הדין.
קונטרס "סערענטש וחכמיה", עמ' ס'
בסוף ספר "שמחת משה" על מס' אבות, חיפה תשנ"ד . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל