עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
סלובקיה, בנתיב ההברחה מפולין, בימי הזעם
אהבת-ישראל וכושר היוזמה – שניהם, היוו את אבני התשתית למעשיו הנועזים והבלתי רגילים של הרב מיכאל דב וייסמנדל, אשר חלש על מבצעי פעולות ההברחה של כאלפיים יהודים מפולין לסלובקיה, באמצעות "ועד-ההצלה" שבראשו עמד.
בנתיב ההברחה, בקטע הסלובקי, כמעט ולא נכשלה אף פעולה אחת. הרב וייסמנדל התעסק באופן אישי גם עם מבריחי-גבול – גויים שיכורים, טיפוסים מובהקים של העולם התחתון, בהם ניסה להכניס אמביציה אנושית, כמו במקרה של אותו מבריח ראשי, מאלעץ, שנמשך לפעילות בגלל התשלום הגבוהה לכל "ראש יהודי" שהבריח, אך בהמשך הזמן הפגין התעניינות מיוחדת בצד האנושי, ונאמנות מרובה במילוי תפקידיו.
הרב וייסמנדל פעל מתוך מסירות-נפש אמיתית, והדביק ברוח זו את כל מי שנמנה על מעגל העוסקים בפעולות ההצלה בבראטיסלבה, הבירה הסלובקית, ובכל יתר קהילות ישרל בסלובקיה, אשר שכנו על גבולות פולין.
הגויים הסלובקיים, מבריחי-גבול "מקצועיים" הוליכו את כל היהודים הנמלטים על פני מעברים חשאיים ומסוכנים בהרי הקרפטים, בחשכת הלילה. לאחר שהגיעו הניצולים לסלובקיה, נקלטו ע"י הוועדים היהודים המקומיים, שהסתירו אותם עד שנוצרה ההזדמנות להסעתם למקומות בטוחים.
משה שיינפלד, ירחון "בית יעקב", גל' 25, סיון תשכ"א, עמ' 18-8 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל