עורך אנונימיסלבודקה-קובנא, תמוז תש"א
הרוצחים הליטאים נכנסו לבית בכלי-זיין, חיפשו רבנים… משתפי-פעולה עם קומוניסטים… ורבי אלחנן וסרמן נותר ליד ה"סטנדר" עם גמרא פתוחה, שקוע כליל בסוגיה שלמד. הוא ידע היטב מה צפוי לו. מראה פניו הבוערים עשה רושם נורא ומחריד. באותו רגע נזדהר זיו איקונין שלו. בהבעת פניו הבחינו משהו שלא מעלמא-הדין,ארשת פניו כמו של מלאך… אפילו אחד מן הצוררים נבעת מהמראה של רבי אלחנו, והציע: "אולי נניח לו", אבל הצורר האחד סירב ותבע להובילו למקום ההוצאה להורג במבצר "פורט השביעי".
הובילו אותם מהבית ישר אל גיא-הצלמוות. במקום רוכזו כבר אלפי יהודים אומללים. בלילה, אחרי יממה נוספת במיבצר, קטלו במכונות-ירייה את כל אלפי הקרבנות, ונשפך דמם הטהור של יהודי קובנא כמים, ואין קובר…
רני אלחנן בתוך קבוצה של י"ג קדושים מגאוני ישראל וצדיקיו, נתקדש בגופו וטיהר את מחשבתו, כדי שיזכה לעלות על המוקד בלא" מחשבת פיגול", הפוסלת את הקרבן. הוא מסר את נפשו על קדושת-השם והיה "מראהו כמראה מלאך-אלוקים…" – כפי שהעידו הבודדים, שנכחו באותו מעמד ונותרו בחיים.
הוא, שלימד את שומעי לקחו באותם ימים, את הסוגיא כיצד מברכים על קידוש-השם, פרחה נשמתו באותה שעה לעילא ולעילא.
אהרון סורסקי, "אור אלחנן" עמ' רפ"א – רפ"ד . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל